מחלת האיידס היא מחלה נגיפית חשוכת מרפא אשר גורמת להפרעה קשה בפעילות מערכת החיסון. הקשר בין דלקת גרון ומחלת האיידס מתבטא בשני מישורים עיקריים, כאשר דלקת הגרון מבטאת תסמין ראשוני של מחלת האיידס או כאשר מופיעה דלקת גרון כרונית על ידי מזהמים לא אופייניים (לאנשים בריאים) בשלבי המחלה המאוחרים יותר.
למרות שדלקת גרון נראית לרוב האנשים מחלה קלה אשר חולפת לבד ולא יכולה לגרום לסיבוכים, אצל אנשים הנמצאים בסיכון לחלות במחלת האיידס, הופעה של דלקת גרון קשה במיוחד צריכה להדליק "נורה אדומה".
ביצוע בדיקת איידס לאנשים עם דלקת גרון היא אמנם לא חלק מהטיפול הרפואי המקובל, אך רופאים מנוסים ימליצו על בדיקה כזו אצל חולים הנמצאים בסיכון לאיידס הסובלים מדלקות גרון חוזרת או מהתפרצות משמעותית של דלקת גרון.
חשוב להדגיש, שמהלך המחלה של חולי איידס רבים אינו כולל דלקת גרון, וחלק גדול מהחולים יכול לחיות שנים ארוכות מבלי להתלונן על כאבים בגרון.
כאבי גרון כתסמין ראשוני של איידס
ההדבקה בנגיף ה-HIV מתבצעת לרוב ללא תסמינים קליניים משמעותיים, אך בחלק מהחולים ההדבקה בנגיף או תחילתה של המחלה גורמים להופעת תסמינים שונים. ב-40%-90% מהאנשים הנדבקים בנגיף האיידס, מופיעים תסמינים שונים לאחר מספר שבועות מרגע המחלה.
תסמינים אלו, המכונים גם "תסמינים דמויי שפעת" הם תסמינים כלליים המתבטאים בעליית חום, נפיחות של קשריות לימפה ולעתים קרובות גם בכאב גרון. בחלק מהמקרים, כאבי הגרון יהוו את התסמין הראשוני המרכזי של חולי האיידס, ויבטאו את תחילת המחלה.
ברוב המקרים, כאבי הגרון האלה חולפים תוך מספר ימים, וכמובן שאינם נחשבים לאבחנתיים לאיידס. במידה וקיימים גורמי סיכון להידבקות באיידס, כמו דקירה ממחט נגועה או קיום יחסי מין לא מוגנים עם ריבוי פרטנרים ניתן לבצע בדיקת נוגדנים לבירור נושא האיידס.
אין טעם לבצע בדיקת איידס בכל אירוע של דלקת גרון, אך מחלת האיידס חייבת להיות באבחנה המבדלת של כל רופא כאשר עליו לברר דלקת גרון קשה מדי או לא שגרתית בחולים הנמצאים בסיכון לכך.
דלקות גרון כרוניות בחולי איידס
אחד מגורמי הסיכון החשובים לדלקות גרון כרוניות היא מחלת האיידס. במחלת האיידס, מערכת החיסון לא פועלת כראוי ועל כן לא מצליחה להתמודד כהלכה עם מזהמים שונים, ובין היתר לא מצליחה לחסל את החיידקים והנגיפים השונים אשר גורמים לדלקת גרון.
במקרים אלו, חולי האיידס סובלים מדלקת גרון כרונית, טורדנית ובלתי מרפה אשר אינם מחלימים ממנה. לצערם של חלק מהחולים, כל ניסיונות הטיפול הכוללים אנטיביוטיקה וטיפול תומך אחר כושלים, ודלקת הגרון שלהם נשארת כמחלה כרונית אשר עליהם להתמודד עמה.
זיהומים ייחודיים לחולי איידס
בשל מערכת החיסון החלשה של חולי האיידס, בחלק מהמקרים יופיעו דלקות גרון על ידי מחוללים אופורטוניסטים – פתוגנים אשר משפיעים על הגוף רק בנוכחות כשל חיסוני. במקרים של דלקת על רקע מזהמים לא אופייניים, חשוב מאוד להתחיל באופן מיידי בירור לכשל חיסוני, ולאיידס.
שני המזהמים החשובים אשר יכולים לגרום לביטוי של דלקת גרון בקרב חולי איידס הם CMV וזיהומים פטרייתיים.
CMV הוא נגיף נפוץ מאוד אשר גורם בדרך כלל למחלת צינון ויכול לגרום למחלת הנשיקה. אצל אנשים בריאים, נגיף ה-CMV לא גורם למחלה משמעותית, אך לעומת זאת אצל חולי איידס אשר לא מצליחים להתמודד איתו כראוי הוא יכול לגרום לזיהומים כרוניים וקשים.
הזיהומים הפטרייתיים, הם זיהומים אופייניים ביותר לחולי איידס, וכמעט ואינם מופיעים באנשים בריאים. זיהום פטרייתי בגרון מעלה מייד את החשד שמדובר בכשל של מערכת החיסון, ודורש בירור הכולל גם בירור לאיידס.
בירור כשל חיסוני בדלקות גרון לא אופייניות
מקרים של דלקות גרון חוזרות, דלקת גרון כרונית אשר לא חולפת או זיהום בפתוגן לא אופייני (לפי תוצאות משטח גרון) דורשים בירור לכשל חיסוני.
כשל חיסוני הוא מצב בו מערכת החיסון לא פועלת כראוי, ויכולים להופיע אירועים זיהומיים חריגים ובין היתר דלקות גרון לא אופייניות. בירור זה כולל בין היתר בדיקה ל-HIV, אשר מאפשרת את אבחנת מחלת האיידס. כפי שנאמר, במקרים מסוימים המופע הראשוני של מחלת האיידס מתבטא בדלקת גרון קשה, ועל כן חשוב לברר את הנושא במידה וקיים סיכוי לכך.
