דלקת שקדים היא מצב נפוץ אשר מתבטא בכאבי גרון, קשיי בליעה, ורגישות ונפיחות בבלוטות הלימפה הצוואריות. דלקת שקדים יכולה להיגרם כתוצאה מזיהום של אחד השקדים או שניהם, והתגובה הדלקתית המופיעה כתגובה גורמת לכאבים והתסמינים האופייניים.
ברוב המקרים, דלקת שקדים מופיעה על רקע זיהום נגיפי (ויראלי), אך במקרים מסוימים דלקת השקדים יכולה גם להיות חיידקית. הטיפול בדלקת השקדים תלוי כמובן בסיבה לדלקת, ועל כן אבחון מדויק חיוני על מנת לאפשר המשך מעקב וטיפול ראוי.
תסמינים של דלקת שקדים
לדלקת בשקדים תסמינים אופייניים הכוללים:
- שקדים אדומים ונפוחים – בהסתכלות על השקדים ניתן לזהות אודם ונפיחות אופייניים. הנפיחות יכולה להיות חד צדדית או דו צדדית, ואף לגרום להשקת השקדים.
- תפליטים על השקדים – תפליטים הם שכבה לבנה של תאי דלקת אשר יכולה להופיע על השקדים. בדרך כלל תפליטים מצביעים על זיהום חיידקי או על זיהום של נגיפים מסוימים, ולכן הרופאים ימליצו על בירור נוסף.
- כאבי גרון – התסמין האופייני ביותר לדלקת שקדים הוא כאבי גרון, אשר יכולים להפריע מאוד לחיי היום יום ולמנוע פעילויות רבות.
- קשיי בליעה – אנשים רבים הסובלים מדלקת שקדים מתלוננים על כך שהכאב מחמיר בזמן בליעה וגורם לקשיים בבליעה. מלבד ההרגשה הלא נעימה, קשיים אלה יכולים לגרום להפרעות באכילה ולריור, בעיקר בילדים קטנים.
- הגדלת בלוטות לימפה – ממצא אופייני נוסף בבדיקה גופנית של חולים עם דלקת שקדים הוא הגדלת בלוטות הלימפה הצוואריות. בעזרת מישוש עדין ניתן להרגיש את בלוטות הלימפה הצוואריות המוגדלות, אשר מאפיינות דלקת שקדים.
- תסמינים נוספים – דלקת שקדים יכולה לגרום לתסמינים נוספים כמו כאבי ראש, צוואר תפוס, ריח פה רע, שינויים בקול ובדיבור והפרעות נוספות כמו כאבי בטן בילדים קטנים.
הגורמים לדלקת שקדים
דלקת שקדים נגרמת לאחר שנגיפים או חיידקים מגיעים אל דרכי הנשימה ומתיישבים ברקמת השקדים. במקרים אלו, המזהמים הללו מוצאים בשקדים מצע גידול עשיר אשר מאפשר להם להתרבות ולגרום לזיהום ולדלקת.
הגורם החיידקי העיקרי שגורם לדלקת שקדים הוא החיידק סטרפטוקוקוס, אשר ידוע גם כגורם העיקרי לדלקת גרון. מלבדו, חיידקים נוספים יכולים גם כן לגרום לדלקות שקדים, ועל כן חשיבות לקיחת התרבית גדולה.
אבחנת דלקת שקדים
אבחנה של דלקת שקדים מתבצעת בקלות רבה על פי התלונות הקליניות של החולה ועל סמך הבדיקה הגופנית.
על מנת להתאים את הטיפול, במקרים מסוימים מומלץ לבצע "משטח גרון" – תרבית מהשקדים הנלקחת על ידי מטוש מיוחד ועוזרת לרופאים להתאים את הטיפול למחולל המחלה.
עיקר האבחנה במקרה זה היא בין זיהום חיידקי אשר דורש טיפול אנטיביוטי וזיהום נגיפי, אשר לא דורש אנטיביוטיקה ומאפשר להסתפק בטיפול סימפטומטי בלבד. בזיהום חיידקי, לטיפול האנטיביוטי חשיבות לקיצור משך המחלה ולהפחתת הסימפטומים, וכן למניעת התפתחות קדחת שגרונית (סיבוך לבבי לאחר זיהום בסטרפטוקוקוס).
טיפול תרופתי בדלקת שקדים
רוב המקרים של דלקת שקדים מגיבים יפה לטיפול תרופתי, ועוברים תוך מספר ימים. במידה ומדובר בזיהום נגיפי, ניתן להסתפק בתכשירים להקלה על כאבי גרון (קלגרון, סטרפסילס, למיסיל) ובמשככי כאבים כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן וכו'), אקמול או אופטלגין. במידה ומדובר בדלקת שקדים חיידקית יש להוסיף גם טיפול אנטיביוטי לחיסול החיידקים.
ניתוח להסרת השקדים
מצבים של דלקות שקדים חוזרות מופיעים לרוב בילדים ויכולים להיות מגבילים ביותר לילד ולהוריו. מדובר באירועים חוזרים וקשים של דלקות שקדים אשר חוזרות על עצמן למרות כל ניסיונות הטיפול המונע, ובמצבים בהם הדלקת לא מגיבה היטב לטיפול אנטיביוטי.
במקרים אלה, ניתן לבצע ניתוח להסרת השקדים אשר נחשב לניתוח פשוט יחסית במהלכו מוציאים את השקדים מהגרון ובכך מונעים את הישנות דלקות השקדים.
להוצאת השקדים אין השפעה משמעותית על הטווח הארוך, ולכן ניתן לבצע את הניתוח הזה ללא בעיה או חשש משמעותי. כאמור, הניתוח מומלץ במקרים של דלקות שקדים טורדניות ורוב הרופאים ימליצו על ניתוח לאחר מעל 7 אירועים של דלקת שקדים בשנה, או כאשר מדובר במספר אירועים בשנה למשך מספר שנים.
בנוסף, מומלץ מאוד לבצע את הניתוח במידה ודלקת השקדים גורמת לסיבוכים במישור הרפואי, כמו דום נשימה חסימתי, קשיי בליעה, קשיי אכילה או כאשר מדובר באבצס אשר אינו מגיס לטיפול אנטיביוטי.
ראו גם: