זמן דגירה של מחלת השפעת

שפעת היא מחלה נגיפית. המשמעות של כך היא שהמחלה מועברת מאדם לאדם על ידי נגיף הנקרא נגיף האינפלואנזה או בעברית, נגיף השפעת. בדומה לכל סוגי הנגיפים באשר הם, גם לנגיף השפעת ישנו מחזור חיים מסוים שמורכב ממספר שלבים עליהם נפרט בהמשך מאמר זה.

שלב הדגירה הוא השלב שבו הנגיף כבר מקנן בגופו של החולה אך בשלב הזה לרוב החולה עדיין לא מודע לכך כי נדבק במחלה.

לכל נגיף ישנה תקופת דגירה בעלת משך שונה כשנגיף השפעת נהנה מתקופת דגירה קצרה מאוד יחסית לנגיפים אחרים. למשל, תקופת הדגירה של נגיף ההפטיטיס A למשל עומדת על שבועיים עד שישה שבועות וכי תקופת הדגירה של נגיף ההפטיטיס B עומדת על בין שישה לעשרים וחמישה שבועות. שלב הדגירה מתחיל כיממה אחת לאחר שלב ההדבקה שבו חודר הנגיף לגוף החולה.

מה מתרחש במהלך שלב הדגירה?

כפי שציינו, במהלך שלב הדגירה לרוב החולים לא יסבלו מתסמינים מיוחדים אם כי במקרים מסוימים תופיע נזלת. הסיבה לכך נעוצה בעבודה שבשלב הדגירה הנגיף מתרבה וכי על מנת שהמחלה תבוא לידי ביטוי באופן קליני, הנגיף צריך להתרבות מעבר לסף מינימאלי מסוים ועל מנת שיגיע לסף זה ויעבור אותו, צריך לעבור פרק זמן מסוים שכאמור לעיל עומד על בין יממה אחת לשלוש יממות.

עד לשלב התסמיני עוברים כמה שלבים שניתן להסביר אותם באופן הפשוט ביותר על ידי פירוט מחזור חיי הנגיף. יש להדגיש כי מחזור החיים של ווירוסים שונה מאוד בין זן לזן אך באופן כללי ניתן לשרטט מחזור חיים כללי בשישה שלבים מרכזיים אותם עוברים כל הנגיפים באשר הם להלן:

• שלב ההיקשרות לתא המאכסן – בשלב הזה שמופיע לאחר ההדבקה, הנגיף מסתפח לתא של המאכסן באמצעות חלבון שממוקם על הממברנה שלו או ישירות באמצעות הממברנה. נגיף השפעת מצליח לשרוד מחוץ לגוף המאחסן הודות לשכבה של ליפידים המגנים עליו וכאשר הוא חודר לקנה הנשימה של החולה, שכבה זו נמסה בשל השינוי בטמפרטורה והמגע בין הממברנה לתאי קנה הנשימה מתאפשר.
• שלב החדירה לתא – שלב זה יכול להתרחש במגוון דרכים אך מהותו אחת – החדרת המטען הגנטי של הנגיף לתא המאכסן במטרה להשתלט על המערכות שלו ולנצלן לצורכי הנגיף.
• שלב איבוד המעטפת החיצונית של הנגיף – לאחר שהנגיף הצליח לחדור לתא המארח, הוא משיל את המעטפת החיצונית אם על ידי אנזימים פנימיים ואם על ידי אנזימים שממוקמים בתא המארח וכך נחשף המטען הגנטי שלו.
• שלב השכפול וההרכבה של הנגיף – בשלב הזה הנגיף עושה שימוש במנגנוני החלוקה של התא המאכסן לצורך שכפול של החומר הגנטי שלו והרכבה של נגיפים חדשים.
• שלב שחרור הנגיף מהתא המאחסן – זהו השלב שבו הנגיף פורץ החוצה מהתא המארח.

מה מתרחש לאחר שלב הדגירה?

בדרך כלל עד ליום החמישי לאחר ההידבקות המטופל כבר מתחיל להיות מודע למחלתו וזאת כיוון שלאחר שלב הדגירה מגיע השלב התסמיני של המחלה שבא לידי ביטוי בתסמינים האופייניים. מה שחשוב להבין הוא שלמרות ששלב הדגירה הוא א-תסמיני, עדיין החולה יכול להדביק אחרים.

ראו גם:

שפעת ושלשולים – על הקשר ביניהם