סיבוכים של מחלת השפעת

בדרך כלל, נגיף השפעת גרום למחלה טורדנית, אך הוא אינו מסכן חיים. חום גבוה, כאבי שרירים, צינון ותחושה כללית רעה אופייניים למחלה, אך בדרך כלל ההבראה וההחלמה מגיעים תוך מספר ימים, ללא נזקים לטווח הארוך.

עם זאת, באחוז קטן מהחולים, מחלת השפעת יכולה לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות. שיעור הסיבוכים גבוה במיוחד בקרב אוכלוסייה של "חולים מועדים", בייחוד תינוקות, קשישים נשים בהריון וחולים הסובלים ממחלות כרוניות קשות ומסובכות.

דלקת ריאות

דלקת ריאות היא הסיבוך הנפוץ ביותר של מחלת השפעת. דלקת ריאות מתייחסת לתהליך זיהומי של נאדיות הריאה. נהוג לחלק את דלקות הריאה המסבכות את השפעת לשני סוגים: דלקות ריאה ראשוניות ודלקות ריאה משניות.

דלקת ריאה ראשונית

דלקת ריאה שנגרמת מנגיף השפעת עצמו, ולא ממחולל אחר. דלקת ריאות מנגיף השפעת מסתמנת בדומה לדלקת ריאות אחרת, עם חוסר החלמה מהשפעת, הופעה של חום גבוה, קושי בנשימה וכדומה.

דלקת ריאה ראשונית נוטה להופיע בחולים עם מחלות לב וריאות. בצילום חזה של חולה עם דלקת ריאות ראשונית משפעת ניתן לראות הצללות ותסנינים עדינים דו צדדיים, בניגוד לתמונה האופיינית של דלקת ריאות ראשונית, המראה תסנין מובחן באיזור אחד של הריאה. עם זאת, צילום חזה יכול להראות תמונות שונות במחלה זו.

דלקת ריאות שניונית

דלקת זו לא נגרמת מנגיף השפעת, אלא ממחולל זיהומי אחר, לרוב חיידק, "המנצל" את חולשתו הרגעית של הגוף ושל מערכת החיסון, וגורם לדלקת ריאות בנוסף למחלת השפעת.

דלקת ריאות שניונית נפוצה יותר מדלקת ריאות ראשונית, והיא מופיעה בעיקר בקשישים מעל גיל 65. אחוז ניכר מהתמותה והתחלואה הנגרמת מהשפעת העונתית מיוחסת לדלקות ריאה משניות, ולא לנגיף עצמו.

חולים הסובלים מדלקת ריאות משנית בדרך כלל משתפרים בהדרגה ממחלת השפעת בימים הראשונים, וחווים התדרדרות משמעותית נוספת, בגל חדש, עם ההדבקה במחולל הזיהומי המשני.

החולם מתלוננים על חום גבוה ושיעול ליחתי. במרבית המקרים, המחולל של דלקת הריאות המשנית הוא חיידק הפנוימוקוק (הגורם הנפוץ לדלקת ריאה חיידקית בכלל). באופן מיוחד, שכיח אחרי זיהום בשפעת גם חיידק הסטאפילוקוק, שאינו גורם בדרך כלל לדלקות ריאה. הטיפול בדלקת ריאה משנית הוא טיפול אנטיביוטי, המכוון כנגד החיידק המזהם.

פגיעה בשריר

כאבי שרירים הם חלק ממכלול הסימפטומים האופייני לשפעת. סיבוך (נדיר למדי) של שפעת קשור לפגיעה של הנגיף בשריר.

הרס של תאים שריר בגוף מכונה רבדיומיוליזיס (rhabdomyolysis), והוא יכול להופיע כתוצאה מדלקת בשריר (Myositis) בעקבות הדבקה בנגיף.

עדיין לא ברור לחלוטין כיצד גורם הנגיף לנזק לשריר. כאשר תאי השריר נפגעים, נין לראות בבדיקות הדם רמה מוגברת של אנזימי שריר בדם (בעיקר: CPK), המסייעים לאבחנה.

החולה סובל בדרך כלל מכאבים קשים בגפיים, ובעיקר בגפיים התחתונות. סיבוך של נזק לשרירים כולל הפרשה של מיוגלובין בשתן, שעלול להזיק לכליות ולגרום לאי ספיקת כליות.

הטיפול במצב זה דומה לטיפול בכל הרס שריר מסיבה אחרת, וכלל מתן נוזלים, חומרים משתנים, וחומרים המשפיעים על חומציות השתן, בנוסף לטיפול תומך מתאים. אין טיפול ספציפי כנגד הנזק שגורם הנגיף לשריר.

פגיעה במערכת העצבים המרכזית

בדומה לנגיפים רבים אחרים, נגיף השפעת יכול לחדור למוח ולגורם לדלקת מוחית –אנצפליטיס (encephalitis). מצב זה מלווה בבלבול, ירידה במצב ההכרה, ולעיתים גם פרכוסים.

נזק אפשרי נוסף למערכת העצבים יכול להופיע בחוט השדרה –transverse myelitis. מצב זה מתייחס לנזק של הנגיף למערכת העצבים הנמצאת בעמוד השדרה, עם פגיעה ביכולות המוטוריות והתחושתיות בגוף, כתלות בגבוה הפגיעה. עם זאת, לא ברור עד כמה אכן תורם הנגיף לפגיעות אלו במערכת העצבים.

פגיעה לבבית

אתר נוסף לפעילות של נגיף השפעת הוא הלב. הנגיף יכול להשפיע על הלב באופנים שונים: שינובקצב הלב , המתבטא בשינויים בתרשים האק"ג, עלייה בסיכון לסבול מהתקפי לב והפרעות באספקת הדם ללב, ובאופן נדיר למדי, גם דלקת זיהומית של קרום הלב ושריר הלב (פריקרדיטיסומיוקרדיטיס).

כפי שתואר כאן, סיבוכי נגיף השפעת מגוונים, אך הסיבוך הנפוץ ביותר, הגורם לתמותה הרבה ביותר, הוא דלקת ריאות חיידקית משנית. אין ספק שחיסון מניעתי(ואולי גם טיפול מתאים) יכולים להפחית אמוד את שיעורי סיבוך מסוכן זה, ולתרום לבריאות של כולנו.

אולי יעניין אותך גם:

האם קיים קשר ישיר בין הופעת נגיף השפעת לבין מזג אוויר חורפי – חוקרים בדקו