בשנת 1918 השתוללה בכל רחבי העולם מגיפה קטלנית שגבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם. המחלה נקראת "השפעת הספרדית" והאחראי לה הוא נגיף קטלני ביותר שלמרבה ההפתעה מספר חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון שוקדים על פיתוח של נגיף שמזכיר אותו מאוד מבחינה גנטית.
המדענים עושים שימוש בטכניקה שנקראת "גנטיקה הפוכה" על מנת לייצר נגיף חדש מחלקיקי נגיף שגורם למחלה בשם "שפעת העופות". את הנגיף החדש הם משנים מבחינה גנטית על מנת להעניק לו יכולת גבוהה של הדבקה.
מדענים רבים בכל רחבי העולם מתנגדים בכל תוקף להמשך ביצוע המחקר ומפצירים בגורמים המממנים אותו לחדול מהזרמת הכספים הרבים שמועברים לחוקרים.
עם זאת, לדברי החוקרים שמבצעים את הניסויים בנגיף הקטלני ישנה חשיבות עליונה להמשך ביצוע המחקר על מנת שניתן יהיה באמצעות הזן החדש שיפתחו ללמוד אודות הסכנות ומנגנוני הפעולה של זני נגיפים רבים שתוקפים את עופות הבר כיום.
מתחיל בעופות ומגיע לבני אדם
הנגיפים של מחלת השפעת שגורמים למחלת שפעת העופות יכולים לעבור בקלות רבה בין סוגים שונים של עופות בר. חלק מהזנים של הנגיפים מצליחים בשלב מסוים לעבור גם לעופות משק כמו למשל לתרנגולות או לברווזים ובמקרים מסוימים הנגיפים מצליחים לעבור מוטציה מסוכנת שמאפשרת להם להדביק גם בני אדם.
לפי ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2003 הלכו לעולמם קרוב לארבע מאות בני אדם כתוצאה מהידבקות בנגיף שהחל את דרכו כנגיף של שפעת העופות.
כמו כן לפי התאוריה המרכזית הרווחת כיום בקרב המדענים העוסקים בתחום גם נגיף השפעת הספרדית החל את דרכו כנגיף שפגע בעופות בלבד.
נגיף חדש בא לעולם
במאמר שפרסמה קבוצת החוקרים נראה כי הצליחו לייצר זנים רבים של נגיפים במטרה לבחון את דרכי ההתפשטות שלהם.
הזן הראשון שהצליחו לפתח לאחר בחינה מעמיקה של זני נגיפים רבים לא הצליח לעבור מעופות לאדם אך הזן השביעי שפותח במעבדות המחקר כבר הצליח להדביק בני אדם במהירות רבה מאוד. לפי דיווחי החוקרים הוא שונה רק ב- 3% מנגיף השפעת הספרדית.
לפי ראש צוות המחקר, יושירו קאוואוקה, ישנם זנים מסוימים של נגיפים שמסוגלים בהחלט לעבור מעופות לבני אדם ולכן ישנה חשיבות עליונה לבצע כמה שיותר מחקרים על מנת להיות ערוכים ליום שבו יממשו את האפשרויות הגלומות בהם ואת הפוטנציאל הטמון בהם.
כמו כן הוא מדווח כי הניסויים שמבוצעים במעבדת המחקר נעשים תחת תנאים קפדניים ביותר של בטיחות וכי לא נשקפת כל סכנה לציבור.
פילוג מדעי
הקהילה המדעית העולמית מפולגת מאוד בהתייחסה למחקר זה ולמחקרים דומים שמבוצעים במקומות שונים בעולם. בצד אחד ניצבת קבוצת החוקרים שמצדדים בניסויים המהפכניים האלו ובצד השני קיימת קבוצה גדולה מאוד של מתנגדים.
מארק ליפשיץ הוא מומחה לאפידמיולוגיה ולדבריו גם במידה והניסויים מבוצעים במעבדות הבטיחותיות ביותר שישנן, עדיין מדובר בנטילת סיכון. לטענתו כל עוד לא מדובר על ניסוי מציל חיים שיש לבצע בלית ברירה, הרי שמדובר על טעות גדולה לנסות לייצר זנים אלימים.
גם הווירולוג הצרפתי סיימון ואין-הובסון מאמין כי העולם יתעורר רק כאשר יהיה מאוחר מדי. לטענתו הגופים שמממנים את המחקרים המסוכנים יתחילו להתייחס במידת הרצינות הראויה לרמת הסכנה שבניסויים הווירולוגיים המודרניים רק לאחר שיקרה אסון.
לדבריו במידה שיותר ויותר אנשים היו מבינים מה בדיוק מתרחש מתחת לאפם ואילו נגיפים קטלניים באים לעולם רוב הסיכויים שהחברה הייתה עושה כל שביכולתה על מנת לעצור את הניסויים האלו.
