מהי שפעת רוסית מסוג H1N1 ואיך לטפל בתסמינים שלה? כך תדעו

מהי שפעת רוסית?
מהי שפעת רוסית?

יש הסבורים כי השפעת הרוסית בשנת 1890 נגרמה על ידי נגיף האינפלואנזה 1N1H, אך הראיות אינן חד משמעיות. מגיפת 1890, הידועה בשם השפעת הרוסית, החלה ברוסיה והתפשטה במהירות בכל רחבי אירופה. היא הגיעה לצפון אמריקה בדצמבר 1889 והתפשטה לאמריקה הלטינית, ואסיה בפברואר 1890. כ -1 מיליון בני אדם מתו במגיפה זו.

השפעת הרוסית מתייחסת לשתי התפרצויות בקנה מידה גדול אשר אינן קשורות לנגיף השפעת. הראשונה התרחשה בסוף המאה -19, ואילו השנייה בסוף שנות השבעים.

ההתפרצות הראשונה הייתה קטלנית הרבה יותר, וגרמה למותם של  כמיליון אנשים ברחבי העולם. ההתפרצות השנייה הייתה מתונה יותר והייתה למעשה צורה נוספת של הנגיף עם השלכות מתונות.

תסמיני המחלה

התסמינים האופייניים למחלה מופיעים תוך יום עד יומיים לאחר מגע עם הגורם הנגיפי. התסמינים הראשונים הם חום וצמרמורות. תסמינים אחרים של הנגיף שעלולים להתרחש הם שיעול, כאבים כלליים, חולשה ועייפות, כאבי ראש, אדמומיות בעיניים, גודש באף וכאבי גרון. ייתכנו גם תסמינים של מערכת העיכול כמו כאבי בטן וצואה תכופה.

אופן התפשטות המחלה

ההידבקות נעשית באמצעות מספר דרכים. אחת צורות ההידבקות היא למעשה דרך קיום מגע עם בעלי חיים כמו עופות וחזירים. צריכת הבשר עצמו אינה מהווה סכנה. שיטת הפצה נוספת הינה באמצעות חשיפה למים ומשטחים מזוהמים.

נגיפי שפעת מתפשטים מאדם לאדם באמצעות שאיפת רסיסים המועברים כאשר אדם נגוע משתעל או מתעטש. הנגיף פולש לדרכי הנשימה והתאים המרכיבים את הריאות. הנגיף משכפל את עצמו ומתפשט.

סיבוכי שפעת

סיבוכי המחלה כוללים החמרה במצב במקרים בהן מאובחנות מחלות כרוניות, כגון מחלות לב, סוכרת ואסטמה. התפתחות דלקת ריאות, תסמינים נוירולוגיים, הנעים בין בלבול להתקפים ואי ספיקת נשימתית.

טיפול בשפעת כיום

רוב מקרי השפעת המאובחנים כיום הם מסוג H1N1 , ועל פי רוב אין צורך בטיפול אחר מאשר הקלה בתסמינים . במקרים בהם המטופל סובל ממחלה כרונית בדרכי הנשימה, הרופא עשוי להמליץ על תרופות נוספות כדי להפחית את התגובה הדלקתית, להקל על פעילות דרכי הנשימה ולסייע להפרשות בריאות.

במידת הצורך יינתן טיפול אנטי ויראלי כמו אוסלטמיביר, זאנמיביר ועוד. למרבה הצער, זנים שונים של נגיף השפעת למדו עם השנים לפתח עמידות לחומרים השונים.

כדי למזער את היווצרות העמידות על ידי הנגיפים ולהקפיד על השימוש במקרים מסויימים בלבד, טיפול אנטיויראלי שמור לאוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים.

קבוצות בסיכון גבוה כוללות פרטים אשר אושפזו בבית חולים, מטופלים הסובלים מקוצר נשימה המלווה בתסמיני שפעת אחרים, ילדים מתחת לגיל שנתיים ומבוגרים מעל גיל 65.

בנוסף, נשים בהריון ונשים לאחר הפלה. צעירים מתחת לגיל 19 שנים אשר מטופלים עם אספירין לטווח ארוך, מחלות כרוניות כמו אסטמה, נפחת, מחלות לב, סוכרת, השמנת יתר, בעיות כליות, כבד או מחלות דם ופרטים הסובלים ממערכת חיסונית ירודה כמו איידס או דיכוי לאחר שימוש בתרופות מסויימות.

פרוגנוזה כיום

הרפואה כיום מציעה פתרונות למחלה, בהשוואה לרפואה בשנים הקודמות. לחולים ללא מחלות נלוות אשר מאובחנים עם שפעת, הסיכון להתפתחות סיבוכים הינו מזערי.

עם זאת, תקופת ההחלמה משתנה מאדם לאדם ועשויה להיות ממושכת אצל אנשים מסויימים ואף לגרום לחולשה ועייפות לתקופה ארוכה. התמותה משפעת עונתית גבוהה יותר אצל תינוקות וקשישים בהשוואה לפרטים בריאים.

הפרוגנוזה בקרב חולים המאובחנים עם שפעת עופות קשורה במידה רבה למשך ההיפוקסמיה. הסיכון לתמותה משפעת עופות תלוי במידה רבה במחלות בדרכי הנשימה ולאו דווקא מסיבוכים חיידקיים (דלקת ריאות).

דילוג לתוכן