דלקת גרון ושקדים נפוחים

דלקת גרון היא מחלה נפוצה מאוד. הדלקת לרוב מערבת את הלוע, השקדים או את שניהם גם יחד.

השקדים הם אוסף של רקמה לימפטית, רקמה השייכת למערכת החיסון. אחד המאפיינים של דלקת בשקדים כולל הגדלה או נפיחות של השקדים.

קיימות מספר מחלות שונות שיכולות לגרום לנפיחות בשקדים וחשוב להבחין ביניהן מאחר ויכולים להיות סיבוכים שונים בהתאם לגורמים השונים וכן הטיפולים משתנים בהתאם לגורם.

דלקת גרון "קלאסית"

דלקת הגרון ה"קלאסית" נגרמת על ידי ווירוסים שונים כדוג' אדנווירוס הגורם לצינון, ווירוס ההרפס ו-CMV. המחלה לרוב מתבטאת בין השאר בכאב גרון, כאב בבליעה, נזלת, שיעול, נפיחות בשקדים, תפליטים על השקדים והגדלת קשריות לימפה בצוואר.

אבחנת המחלה לרוב נעשית על פי תלונות החולה, בדיקה גופנית וקיום משטח גרון שלילי. המחלה לרוב עוברת ללא כל סיבוכים ולא מצריכה טיפול מיוחד מלבד טיפול תומך הכולל מנוחה בבית, שתייה מרובה ותרופות להורדת חום ולהקלה בכאבים.

דלקת גרון סטרפטוקוקאלית וחיידקית

דלקת גרון זו נגרמת על ידי חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוק ומתבטאת לרוב על ידי כאבי גרון, כאב בבליעה, קושי בדיבור, חום, שיעול, שקדים נפוחים, תפליטים על השקדים והגדלת קשריות לימפה בצוואר.

אבחנת המחלה נעשית על פי תלונות החולה, בדיקה גופנית ומשטח גרון חיובי לחיידק הסטרפטוקוק.

למחלה זו יכולים להיות סיבוכים קשים הכוללים  בין השאר מורסות סביב השקדים, אי ספיקת כליות חריפה וקדחת השיגרון. קדחת השיגרון יכולה להביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בלב וטיפול בדלקת גרון יכול למנוע אותה במקרים רבים.

הטיפול בדלקת גרון סטרפטוקוקאלית היא על ידי אנטיביוטיקה למשך 10 ימים.

קיימים חיידקים נוספים היכולים לגרום לדלקת גרון חיידקית אך אלו נפוצים פחות כגורמים לעומת חיידק הסטרפטוקוקס. האבחנה של זיהומים אלה נעשית על פי תסמינים נוספים להם יכולים לגרום החיידקים השונים לדוגמה מחלת העגבת שגורמת לתסמינים נוספים בגוף מלבד דלקת גרון. בנוסף ניתן לעיתים לגדל את החיידקים הללו בתרביות על ידי לקיחת משטח גרון.

הטיפול בחיידקים אחרים הגורמים לדלקת גרון משתנה בהתאם לחיידק.

שפעת

השפעת נגרמת על ידי ווירוס האינפולאנזה והיא נפוצה בעיקר בתקופת החורף.

תסמיני המחלה לרוב כוללים חום, נזלת, כאבי גרון, שקדים נפוחים, כאבים בבליעה, שיעול, כאבי שרירים ועייפות.

המחלה לרוב מאובחנת על פי תלונות החולה האופייניות ועל פי בדיקה גופנית.

הטיפול במחלת השפעת הוא לרוב טיפול תומך הכולל מנוחה בבית, שתייה מרובה ותרופות להורדת חום ולהקלה בכאבים. בחולים קשים ניתן לטפל על ידי תרופות נגד שפעת כמו "טמיפלו".

הסיבוך העיקרי של מחלת השפעת הוא דלקת ריאות חיידקית בה מטפלים לרוב בעיקר על ידי אנטיביוטיקה.

מחלת הנשיקה ווירוסים אחרים

מחלת הנשיקה נגרמת על ידי ווירוס ה-EBV והיא נפוצה בעיקר במתבגרים.

תסמיני המחלה כוללים בדרך כלל חום, דלקת גרון קשה הכוללת נפיחות של השקדים שנמשכת פרק זמן ארוך מהרגיל והגדלה של קשריות לימפה בצוואר. בנוסף קיימים לעיתים תסמינים כלל גופניים הכוללים עייפות, חוסר תיאבון וירידה במשקל.

אבחנת המחלה נעשית על פי תלונות החולה, בדיקה גופנית ועל פי בדיקת דם לזיהוי נוגדים כנגד הווירוס.

לרוב עיקר הטיפול במחלת הנשיקה כוללת מנוחה בבית וטיפול להורדת חום ולהקלה בכאבים.

סיבוכי מחלת הנשיקה כוללים קרע בטחול והתנפחות השקדים עד כדי חסימה של דרכי האוויר העליונות. כדי להימנע מקרע בטחול יש להימנע מפעילות גופנית במשך מספר שבועות מתחילת המחלה. במקרים של נפיחות בשקדים עד כדי קשיי נשימה ניתן לטפל בסטרואידים להורדת הנפיחות.

קיימים ווירוסים נוספים שיכולים לגרום לתסמינים דומים מאוד לאלו שגורם להם EBV למשל ווירוס הHIV. במקרים של HIV לרוב ימצאו גורמי סיכון להדבקה במחלה אצל המטופל או יתגלו תסמינים נוספים המחשידים למחלה. מחלת האיידס מאובחנת לבסוף על ידי בדיקת דם והטיפול בה הוא על ידי תרופות נגד ווירוס הHIV.

שקדים מוגדלים

אם כן, ישנם גורמים רבים שיכולים לגרום לדלקת גרון ולשקדים נפוחים ולתסמינים נלווים דומים מאוד. במקרים בהם אין תסמינים המחשידים למחלה מסוימת אחרת מאובחנת דלקת גרון קלאסית והמחלה תעבור מעצמה תוך מספר ימים.

במידה והתסמינים לא חולפים תוך מספר ימים יש לשוב לרופא בכדי לחפש את הגורם המדויק ולתת טיפול מתאים.