מהי דלקת ריאות?

דלקת ריאות היא תהליך זיהומי בריאה, הנגרם בדרך כלל מחיידקים שונים. דלקת ריאות היא מחלה נפוצה, בייחוד בחודשי החורף, ודורשת טיפול מתאים. ללא טיפול, דלקת ריאות יכולה לגרום לסיבוכים רפואיים משמעותיים, בייחוד באוכלוסייה המבוגרת.

מחוללי המחלה

כאמור, במרבית המקרים דלקת ריאות נגרמת מחיידקים. החיידק הנפוץ ביותר שגורם לדלקת ריאות הוא הפנומוקוק. חיידק זה נמצא באופן טבעי בלוע וברירית האף, והוא יכול לגרום גם לדלקת באוזן התיכונה ודלקת בגתות האף (סינוסיטיס).

החיידק יוצר תבנית אופיינית בצילום עם תסנין הפוגע באונה בודדת של הריאה. מחוללים אחרים של דלקת ריאות הם חיידקי המיקופלזמה, כלמידיה ולגיונלה. גם נגיפים יכולים לגרום לדלקת ריאות.

בחולים המאושפזים זמן רב בבית חולים, או נעזרים במכשירי הנשמה, מופיעה דלקת ריאות קשה, הנגרמת מחיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. במקרים אלו החיידקים מחוללי המחלה שונים, וכוללים את חיידק הפסאודומונס, הסטאפילוקוק, חיידקי אי קולי עמידים, ועוד.

סימנים וסימפטומים

הסימפטומים הקלאסיים של דלקת ריאות כוללים חום גבוה, שיעול (יבש או ליחתי), וכאבים בבית החזה המתגברים בנשימה עמוקה. החולה יכול להתלונן גם על קוצר נשימה או קשיים בנשימה.

סימפטומים אלו מופיעים בעיקר בדלקת ריאות הנגרמת מפנומקוק. בבדיקה גופנית יכול הרופא להקשיב לקולות הנשימה הנשמעים מתוך הריאות. דלקת ריאות יכולה להיות מלווה בחרחורים ופצפוצים, הנובעים מפעפוע האוויר הנשאף בתוך הנוזל הדלקתי שהצטבר בנאדיות הריאה.

האזנה טובה לריאות יכולה למקם את התהליך הדלקתי באחוז ניכר מהמקרים. בנוסף לקולות נשימה שונים, הדופק של החולה יהיה מהיר מהקובל, וייתכן שהוא אף יתלונן על צמרמורות, המעידות על מעבר החיידקים לזרם הדם.

לעיתים קרובות מלווה את דלקת הריאות זיהום בדרכי האוויר העליונות – צינון. זיהומים אלו נגרמים לרוב על ידי נגיפים שונים, ויכולים להתלוות לדלקת ריאות לאור מצבו המוחלש של הגוף בזמן המחלה. לעיתים ניתן לראות דלקת ריאות משנית, שהתפתחה לאחר הדבקה קודמת בנגיף – למשל נגיף השפעת.

בנוסף לאלו, חולים אחרים עלולים להתלונן על כאבים שונים, בבית החזה וכאבי גב שנובעים אולי מדלקת ריאות. במקרים אלו של כאבי גב יופנה החולה לבדיקת רנטגן לאבחון נשימתי שעלול להראות אינדקציה לדלקת ריאות.

במידה וחולים סובלים גם מכאבי גב במהלך מחלתם מומלץ לגשת לרופא מהר ככל האפשר על מנת לאבחן את המחלה ולטפל בה מהר ככל האפשר.

לקריאה נוספת על הקשר בין כאבים בגב לדלקת ריאות, לחצו כאן

אבחנה של דלקת ריאות

אבחנה סופית של דלקת ריאות נעשית באמצעות צילום חזה. בצילום חזה נעשה שימוש בקרני רנטגן כדי להדגים את הריאות ובית החזה. אוויר נראה בצילום חזה כחלל שחור, ואילו אזור דלקתי נראה לבנבן יותר, ומצביע על תסנין דלקתי , לרוב ממקור זיהומי.

נהוג לחלק את דלקות הריאה לשני סוגים: דלקות ריאה טיפיות, ודלקות ריאה א-טיפיות. דלקות טיפיות מופיעות עם תסנין ברור באונה אחת, ותסמינים חריפים (ונגרמות בדרך כלל מחיידק הפנוימוקוק), ואילו דלקות ריאה א-טיפיות מופיעות עם תסמינים קלים יותר, ותסנינים עדינים ומפושטים בצילום החזה. המחוללים הנפוצים של דלקות ריאה א-טיפיות הם בדרך כלל החיידקים מיקופלזמה וכלמידיה, ונגיפים שונים.

טיפול בדלקת ריאות

לרוב, לא ניתן לזהות באופן מוחלט את החיידק שגרם לדלקת הריאות. תרביות דם יכולות לסייע באחוז קטן בלבד מהמקרים.  ניתן להיעזר בדגימות כיח, אך יעילותן של דגימות אלו אינה רבה.

עם זאת, בדרך כלל אין צורך דחוף בבידוד החיידק המדויק מהריאה. הטיפול נעשה על פי שיקול דעת קליני של הרופא, בהתאם לקווים מנחים ידועים.

מכיוון שבמרבית המקרים מחוללי המחלה הם חיידקים, הטיפול בדלקת ריאות הוא טיפול אנטיביוטי. מבוגרים הסובלים מדלקת ריאות שהתפתחה בקהילה (בניגוד למוסדות אשפוז או בתי חולים) מקבלים בדרך כלל טיפול אנטיביוטי עם תרופות ממשפחת הפניצלין או הצפלוספרונים.

תרופות אלו יעילות מאוד כנגד חיידק הפנוימוקוק, המסוכן והנפוץ. אנשים צעירים, הסובלים בשכיחות גבוהה יותר מדלקות ריאה א-טיפיות, מקבלים טיפול באנטיביוטיקה מקבוצת המקרולידים, כדוגמת אזניל. חשוב להדגיש שקיימות אפשרויות רבות ויעילות לטיפול בדלקות ריאה, ואין תרופה אנטיביוטית אחת המשמשת לטיפול בכל המקרים.

הטיפול בדלקות ריאה במונשמים אגרסיבי יותר, וכולל תרופות אנטיביוטיות מתקדמות כמו: קרבפנם, טזוצין, ועוד. תרופות חדשות אלו יעילות במידה מסוימת גם כנגד חיידקים עמידים.

ראו גם:

סיבוכים נוספים של מחלת השפעת