דלקת גרון נגיפית היא מחלה שכיחה ביותר, הנחשבת לסוג הנפוץ יותר מבין כל סוגי דלקות הגרון. דלקת גרון נגיפית מתבטאת במהלך קליני קל יותר לעומת דלקת חיידקית, ולרוב עוברת לבד ללא צורך בטיפול. הבחנה בין דלקת גרון נגיפית לחיידקית חשובה מאוד, וניתן לעשות זאת על פי תסמינים קליניים ומשטח גרון.
המאפיינים העיקריים של דלקת גרון נגיפית
לעומת דלקת גרון חיידקית, המתבטאת לרוב במופע חריף וסוער של כאבי גרון, עליית חום, חולשה וירידה בתפקוד הכללי, דלקת גרון נגיפית גורמת להופעת מתונה יותר של אותם סימפטומים:
- חום – בדלקת גרון נגיפית, נדיר מאוד שיופיע חום, ובמידה וקיימת עליית חום היא לרוב לא תהיה מעל 38 מעלות. במידה ותופיע עליית חום של מעל 38-39 מעלות, נחשוד בדלקת גרון חיידקית.
- כאבי גרון – אנשים הסובלים מדלקת גרון נגיפית סובלים מכאבי גרון ומקושי בבליעה ובדיבור. בניגוד לדלקת גרון חיידקית, רוב הסובלים מדלקת גרון נגיפית מצליחים לבלוע ולאכול כרגיל, ומצליחים לדבר בעצמת קול סבירה אך עם צרידות משמעותית.
- מצב כללי טוב – אנשים הסובלים מדלקת גרון נגיפית סובלים מהכאב בלבד, וללא תסמינים משמעותיים נוספים. לעומת אנשים עם דלקת גרון חיידקית, אשר גורמת לכאב רב ולקושי בתפקוד הכללי, האנשים עם דלקת גרון נגיפית לרוב יתפקדו כראוי, ויסבלו מכאב הגרון באופן מקומי בלבד.
- שיעול – אנשים הסובלים מדלקת גרון נגיפית לרוב משתעלים. מדובר לרוב בשיעול יבש ולא ליחתי, אשר יופיע בזיהומים הויראליים בשכיחות מעט גבוהה יותר לעומת הזיהומים החיידקיים.
- נזלת – במקרים רבים של דלקת גרון נגיפית תופיע נזלת, אשר יכולה להיות שקופה או צהבהבה.
מאפיינים בבדיקה
בבדיקת הגרון לא ניתן למצוא סימנים אופייניים לדלקת גרון נגיפית, אך ניתן בהחלט לשלול דלקת גרון חיידקית. הסימנים המשמעותיים שניתן לראות בבדיקת גרון הם:
- שקדים אדומים ללא תפליטים– ברוב המקרים של דלקת גרון נגיפית, השקדים יהיו אדומים אך ללא תפליטים. התפליטים הם הופעת תסנין לבן על השקדים, והם מאפיינים בעיקר דלקת גרון חיידקית. חשוב לזכור שקיימים מספר יוצאים מהכלל (כמו לדוגמא נגיף ההרפס) אשר גורמים לתפליטים אך אינם זיהומים חיידקיים, ועל כן בכל מקרה בו מזהים תפליטים לוקחים משטח גרון.
- שקדים לא נפוחים – לעומת דלקת גרון חיידקית, בדלקת גרון נגיפית השקדים לרוב יהיו בגודלם התקין ולא יהיו נפוחים.
- ללא הגדלת קשריות לימפה– המופע הקל יחסית של דלקת הגרון הנגיפית גורם לכך שמחלה זו כמעט ולעולם לא תתבטא עם הגדלת קשריות לימפה. לעומת הדלקת החיידקית, בה הגדלת קשריות הלימפה היא מאפיין חשוב, בדלקת גרון נגיפית קשריות הלימפה הצוואריות יהיו בגודל תקין וללא רגישות.
- פריחה– לעתים רחוקות, ובעיקר בילדים, דלקת גרון נגיפית יכולה להתלוות להופעת פריחה. מדובר בפריחה אדמדמה הנעלמת בלחיצה אשר יכולה להופיע על החזה, הצוואר, הפנים ומקומות נוספים בגוף. במידה ומופיעה פריחה יש להגיע באופן מיידי לרופא הילדים על מנת להיבדק ולשלול מצבים שונים.
גורמים לדלקת גרון נגיפית
הגורמים העיקריים לדלקת גרון נגיפית הם:
- נגיפי דרכי האוויר – אשר גורמים בין היתר לצינון, דלקות אוזניים ומחלות נוספות המערבות את דרכי האוויר העליונות. מדובר בנגיפים כמו קורונווירוס, רינווירוס,RSV, אדנווירוס, אנטרווירוס ואחרים, אשר מגיעים אל דרכי האוויר העליונות וגורמים לדלקת הגרון האופיינית.
- נגיף השפעת – נגיף השפעת יכול לגרום להופעת דלקת גרון, ובמקרים אלה יופיעו בנוסף לכאבי הגרון תסמינים אופייניים לשפעת כמו חום וכאבי שרירים.
- אפשטיין בר (EBV) / CMV– נגיפים אשר ידועים בכך שגורמים למחלת הנשיקה, ונחשבים לזיהומים נגיפיים שכיחים ביותר, בעיקר בילדים. דלקת גרון על רקע הנגיפים הללו תתלווה לרוב להגדלה משמעותית של בלוטות לימפה, כבד וטחול, כאבי ראש, חולשה משמעותית וחום של עד 38 מעלות. במקרים אלו יכולים להופיע תפליטים אופייניים על השקדים וחשוב לשלול דלקת גרון חיידקית.
- הרפס – אחד הנגיפים הנפוצים ביותר בעולם הוא נגיף ההרפס, אשר מתבטא לרוב כנגעים שלפוחיתיים על השפתיים המתפרצים מסיבות שונות. נגיף ההרפס יכול לגרום גם לדלקת גרון אשר תתבטא בתפליטים לבנים לצד נגעים שלפוחיתיים שיכולים להופיע בחלל הפה, הגרון, הלשון והשפתיים.
למרות שהטיפול בדלקת גרון נגיפית הוא מנוחה וטיפול תומך, על פי הגורמים הנגיפיים השונים, ניתן להתאים טיפול רפואי במידה והוא קיים.
לדוגמא, לנגיף ההרפס ניתן להשתמש במשחת זובירקס (אציקלוויר), ולזיהום בנגיף השפעת בתרופות כמו טמיפלו. עם זאת, בכל המקרים דלקת הגרון תעבור לבד תוך מספר ימים עד מספר שבועות בהתאם לסוג הנגיף.
ראו גם: