לרוב כאשר מדברים על תסמיני השפעת, עולה לראש תמונה של אדם מנוזל שסובל מחום גבוה, צמרמורות, כאבי שרירים ושיעול. עם זאת ישנו סוג מסוים של נגיף שפעת שלא פוגע במערכת הנשימה כי אם במערכת העיכול שמחולל מחלה שנקראת שפעת המעיים או גסטרואנטריטיס ויראלית בשפה המקצועית.
שפעת המעיים היא מחלה שפוגעת בקיבה ובמעיים שנחשבת לשכיחה יחסית שכן מדובר על מחלה מדבקת מאוד במיוחד בקרב ילדים.
חשוב לציין שבעוד שנגיפי השפעת שאחראים לזיהומים במערכת הנשימה תוקפים את האדם בעיקר בחורף, הרי שהווירוסים שאחראיים להופעה של שפעת המעיים נפוצים בעיקר בקיץ.
מה הם הגורמים להידבקות במחלה?
כיום ידועות ארבע דרכים בהן עוברת המחלה מאדם לאדם:
- הדבקה ישירה – דרך ההדבקה הספציפית הזו נקראת בלעז fecal-oral ובה מתרחש מגע בין צואה של אדם שסובל מהמחלה עם פה של אדם אחר. דרך הדבקה זו מתרחשת בעיקר בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים כשהדרך למנוע אתה היא להקפיד באופן אופטימלי על רחיצת ידיים לאחר היציאה מהשירותים ולפני האכילה.
- הדבקה דרך האוויר – אדם שנושא את השפעת יכול להעביר את הנגיף לאדם בריא ולגרום לו להידבק במחלה במידה והוא מתעטש בסמוך אליו. הנגיפים השונים שמחוללים את המחלה אמנם יכולים לשרוד זמן קצר בלבד באוויר הפתוח, אך מדובר על פרק זמן שבמהלכו הם יכולים לעבור מפונדקאי אחד לשני.
- הדבקה דרך משטחים – די בכך שאדם חולה ייגע במשטח מסוים (משטח עבודה, פני השטח של שולחן ועוד) ושאחריו ייגע באותו המשטח אדם בריא בכדי להביא להדבקה.
- הדבקה דרך מזון או מים נגועים בנגיף – כדי להימנע מדרך הדבקה זו חשוב שלא לחלוק מזון או שתייה עם אדם הנגוע במחלה. כמו כן יש להקפיד על טריות המזון ועל שמירה שלו בתנאי קירור נאותים.
הגורמים למחלה
במקרים של הידבקות בשפעת המעיים את האצבע המאשימה יש להפנות לכיוונו של וירוס שיכול להיות אחד משלושת הנגיפים הבאים: רוטה וירוס, נורו וירוס או אדנו וירוס.
תסמיני המחלה
באופן עקרוני התסמינים הנפוצים ביותר בהם באה השפעת לידי ביטוי הם עלייה בטמפרטורת הגוף ושלשול שנמשכים עד יומיים. עם זאת, במקרים מסוימים המחלה יכולה להתבטא גם בכאבי בטן חזקים, חולשה חמורה, כאבי ראש עוצמתיים, הקאות מרובות, חוסר תיאבון, התייבשות שמצריכה אשפוז, ישנוניות ניכרת ועוד.
חשוב לציין שהמחלה יכולה להימשך גם מעבר ליומיים כשבחלק לא מבוטל מהמקרים החולים ממשיכים לסבול ממנה גם במשך שבועות אחדים.
איבחון המחלה
את המחלה ניתן לאבחן באופן קליני על פי התלונות של המטופל, כלומר בהסתמך על תיאור התסמינים ועל ממצאי בדיקה פיזית פשוטה בלבד. עם זאת, במידה ומדובר על סימפטומים חמורים ומתעורר הצורך לאבחן במדויק את מחולל המחלה ואת מידת החומרה שלה, ניתן בהחלט לערוך בדיקות דם כמו גם בדיקות צואה.
מה הן דרכי הטיפול בשפעת המעיים?
מאחר ומדובר במחלה נגיפית, הרי שלא ניתן לטפל בה באמצעות תרופות אנטיביוטיות שמיועדות לטיפול במחלות שמקורן הוא בזיהום חיידקי.
אי לכך, המאמצים של הטיפול מופנים לרוב לטיפול בתסמינים ולהקלה בחומרתם. כך למשל בהתאם לצורך מבוצע איזון של משק המים והמלחים, נעשים מאמצים להורדת חום הגוף, ניתנת הוראה למנוחה כללית ונרשמות תרופות להקלה בכאבי הבטן.
סיבוכי המחלה
לרוב המחלה נעלמת ולא משאירה עקבות בגוף החולה אך במקרים נדירים היא עלולה להוביל לפגיעה במעי (התנקבות או חסימה) או לשינוי עצבי במעי (שעלול לגרום לבעיות תנועתיות במעי לרבות התכווצויות).
סיבוך שכיח יחסית של המחלה הוא התייבשות ולכן בכל מקרה שבו החולה מקיא או משלשל בתדירות גבוהה ישנה חשיבות עליונה לעשות כל שניתן על מנת להשיב לו את הנוזלים שהוא מאבד כשבמקרים מסוימים ישנו צורך להשיבם באמצעות עירוי.
ראו עוד סוגים של שפעת:
