חיידק הסטרפטוקוק הוא חיידק נפוץ, המסווג תחת קבוצת החיידקים הגרם חיוביים. חיידק זה יכול לגרום למגוון של מחלות זיהומיות – הנפוצות והחשובות בהן הן דלקת גרון חיידקית, דלקת עור, וזיהום חריף ומסוכן שנקרא בשפה הרפואית Necrotizing fasciitis, או "החיידק הטורף".
דלקת גרון חיידקית
דלקת גרון (Pharyngitis) חיידקית היא מחלה נפוצה, בייחוד בילדים. הסימנים העיקריים של מחלה זו הם כאב גרון, המלווה לעיתים קרובות במוגלה על פני הלוע או השקדים. קשה מאוד להבחין בין דלקת גרון חיידקית ודלקת גרון נגיפית, ומקובל לערוך משטח גרון לזיהוי של חיידק הסטרפטוקוק לאבחנה סופית.
דלקת גרון חיידקית בדרך כלל לא מלווה בשיעול, החולים סובלים מחום, ולעיתים קרובות גם מנפיחות של קשריות לימפה בצוואר.
המחלה עצמה איננה מסוכנת, ועוברת בדרך ככל גם ללא טיפול תוך מספר ימים. עם זאת, נהוג היום לטפל בכל מקרה מזוהה של המחלה בגלל סיבוך (נדיר למדי) של הזיהום החיידקי.
תגובה של הגוף כנגד מרכיבים עצמיים הדומים למרכיבים של החיידק עלולה להביא למחלה המערבת את הלב, וגורמת לנזק למסתמים. מחלה זו מכונה "דלקת ראומטית" (Rheumatic Fever), ובעבר היא הייתה סיבה מובילה למחלות לב במבוגרים, שחלו בילדותם וליבם נפגע.
תופעה נוספת של הזיהום החיידקי והתגובה של מערכת החיסון אליו היא הפרעה כילייתית – גלומרולונפרטיס.
דלקת עור – צלוליטיס
חיידק הסטרפטוקוק יכול לגרום לדלקת זיהומית של העור. דלקת עור שנגרמת מחיידק זה מכונה "שושנה" (Erysipelas), והיא מאופיינת באודם ניכר בעור עם גבולות ברורים, חום מקומי, וכאב. הדלקת מופיעה בדרך כלל בגפיים התחתונות או בפנים. משערים שגורמים שונים, כמו הפרעה בזרימת הדם בוורידי הרגליים, חשופים את החולה לזיהום זה.
החיידק הטורף
חיידק הסטרפטוקוק יכול להביא לזיהום מהיר ומסוכן מאוד, ברקמות העמוקות. טוקסינים שונים המופרשים על ידי חיידק מזרזים את התהליך הזיהומי, שעלול להתפתח תוך כמה שעות, להביא לאובדן של איברים חיוניים, ולסכנת חיים. זיהוי וטיפול מהירים ביותר חיוניים להצלתם של החולים. לעיתים יש צורך גם בניתוח להסרת רקמות נגועות, בצירוף עם טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי.
אבחנה של זיהום בסטרפטוקוק
בדומה למרבית הזיהומיים החיידקיים, אבחנה של זיהום בסטרפטוקוק נעשית באמצעות תרבית מתאימה, המאפשרת גדילה של החיידק במצע, וזיהוי במעבדה המיקרוביולוגית.
כאשר מדובר בדלקת גרון, הבדיקה המומלצת היא משטח גרון לתרבית. קיימות גם כמה בדיקות מהירות לזיהוי החיידק, המבוססות על זיהוי בעזרת נוגדנים של מרכיבים חיידקים, בדומה לבדיקות הריון. בבדיקות אלו עורכים משטח גרון באופן עצמאי (ללא צורך בפנייה לרופא), ובוחנים את הנוכחות של מרכיבי החיידק.
בדיקות אלו רגישות פחות מתרביות, ולכן תשובה שלילית איננה שוללת זיהום חיידקי. מאידך, תשובה חיובית מרמזת על נוכחות הסטרפטוקוק, ומומלץ בעקבותיה להגיע לרופא ולהתחיל טיפול אנטיביוטי מתאים.
בדלקת עור, צלוליטיס, בדרך כלל אין צורך באבחנה מיקרוביולוגית. האבחנה נעשית על פי המראה האופייני של המחלה. למרות שחיידק, נוסף, חיידק הסטאפילוקוק, יכול לגרום למחלה דומה מאוד, טיפול אנטיביוטי שניתן פעיל בדרך כלל כנגד שני החיידקים, ולכן ברוב הגדול של המקרים אין צורך בבדיקות נוספות.
במחלות סוערות יותר, בהן יש חשש לפריצת החיידק לזרם הדם, מומלץ ליטול תרביות דם לבדיקה של נוכחות החיידק.
טיפול אנטיביוטי כנגד סטרפטוקוק
למרבה המזל, מספר רב של תכשירים אנטיביוטיים בסייסים פעילים כנגד חיידק הסטרפטוקוק. הטיפול בדלקת גרון חיידקית הוא האנטיביוטיקה הפשוטה ביותר – פניצילין (שמה המסחרי של התרופה: רפאפן).
למרבה המזל, עד כה טרם התגלו מקרים של עמידויות של חיידק הסטרפטוקוק כנגד הפניצילין, בניגוד לחיידק קרוב אליו, הסטאפילוקוק, שמראה שורה ארוכה של עמידויות לטיפולים אנטיביוטיים.
במקרים של רגישות לפניצילין ניתן לטפל בחיידק גם בתכשירים אנטיביוטיים שונים: אריתרומיצין, ותרופות ממשפחת הצפלוספורינים. תרופות מקבוצה זו, למשל צפורל, משמשות גם כטיפול בזיהום עורי של סטרפטוקוק.
סטרפטוקוק מקבוצה B
סטרפטוקוק מקבוצה A הוא אומנם החיידק החשוב והנפוץ ביותר מבין כל זני הסטרפטוקוק, אך קיימים גם חיידקים נוספים המשתייכים לקבוצה זו. חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה B חשוב בעיקר בהקשר של לידה ויילודים.
זיהומי דם ביילודים כתוצאה מחיידק זה עלולים להופיע בקרב נשים שנושאות את החיידק. ההדבקה מתרחשת, ככל הנראה, בתעלת הלידה. נהוג היום לבצע תרבית לזיהוי החיידק לקראת סוף ההיריון, ובמקרים מסוימים לתת טיפול מונע ליולדת עם פניצילין או תכשיר אנטיביוטי חליפי במהלך הלידה, כדי למנוע זהום של התינוק.
קראו גם על חיידק הזיקה – חיידק טרופי מסוכן