אם אתם עושים קניות רק באופן מקוון, מבלים שעות על גבי שעות בפייסבוק ובאופן כללי יושבים יותר מעשר שעות מול מסך המחשב, ייתכן מאוד שאתם הלכה למעשה מכורים לאינטרנט. מחקר חדש שפורסם לאחרונה קובע כי ייתכן מאוד שאתם גם סובלים מהצטננות ומהתקררות לעתים קרובות יותר מאנשים שלא מכורים לאינטרנט.
הסכנות שבהתמכרות לאינטרנט
במציאות המודרנית של העשור השני במאה העשרים ואחת, אדם שלא מבלה לפחות מחצית משעות הערות שלו בחלוקת לייקים בפייסבוק ובכתיבה של טוקבקים, פשוט לא ממש קיים. בנוסף לכך, רובנו ככולנו חוטאים בשיטוט במרחב האינטרנטי במהלך העבודה ובהתכתבויות באפליקציית הווטסאפ בזמן ארוחות משפחתיות למשל, בימי שישי בערב.
מעבר לסכנות הידועות הקשורות להתמכרות שלנו למסכים, כשהכוונה היא למשל לפריצת דיסק על רקע הישיבה הממושכת ונטולת ההפסקות, דמעת יתר על רקע היובש בעיניים הדבוקות למסך ובעיות בריאותיות אחרות, נראה כי אנשים המבלים למעלה מעשר שעות מול מסך המחשב, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהתקררות או שפעת בהשוואה לאנשים שלא מבלים את מרבית זמנם מול המסכים המרצדים.
אודות המחקר החדש שבחן את הקשר בין שפעת לזמן מסך
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת סוואנזי שבמילאנו. סך הכול לקחו חלק במחקר חמש מאות בני אדם בטווח גילאים הנע בין שמונה עשרה למאה ואחת שנים. המשתתפים נשאלו על הנטייה שלהם להיות מצוננים או לחלות במחלות אחרות וכן נשאלו על הרגלי צריכת האינטרנט שלהם. סך הכול לאחר ניתוח הנתונים שנאספו במחקר נמצא כי ארבעים אחוז מכלל המשתתפים העידו על התמכרות לאינטרנט בדרגת חומרה קלה עד כבדה.
לאחר ניתוח מורכב יותר של הנתונים נמצא כי אנשים המכורים לאינטרנט נוטים להצטנן או לחלות בשפעת בשלושים אחוז יותר מאנשים שלא מכורים לאינטרנט. ממצאים דומים התגלו גם בנוגע לתסמינים שיש בהם כדי להעיד על קיום לחץ נפשי. כמו כן מתברר כי אנשים העושים שימוש באינטרנט במהלך רוב שעות היום, חשופים במידה רבה יותר לעלייה של הורמון הנקרא קורטיזול, המיוצר על ידי בלוטת האדרנל (בלוטת יותרת הכליה).
כיצד משפיע הקורטיזול על המערכת החיסונית?
הקורטיזול הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת הכליה כאשר מערכת הדחק נכנסת לפעולה כשלמעשה הוא מוכר בין היתר בכינוי "הורמון הדחק". ההורמון משפיע בעיקר על המטבוליזם שלנו שכן הוא מעודד פירוק של גליקוגן בכבד, מעלה את רמת הסוכר בדם, מעלה את לחץ הדם ובסופו של דבר מפחית את תגובת מערכת החיסון.
זוהי הסיבה בגינה במצבים שבהם מערכת החיסון יוצאת משליטה כמו לדוגמה במקרה של מחלה אוטואימונית או במצבים שבהם יש לדכא את מערכת החיסון באופן יזום כמו לדוגמה לפני השתלת איברים, נהוג לעשות שימוש בקורטיזול. עם זאת, כאשר הוא מופרש ביתר ומתרחשת עלייה של רמת הקורטיזול בדם שלא לצורך, אנחנו פגיעים יותר לזיהומים על רקע מערכת החיסון החלשה.
הבידוד מהסביבה החיצונית
לפי סברה נוספת שבאה להסביר את הקשר המרתק שהתגלה במחקר, נראה כי הגורם המרכזי לקשר הוא הבידוד של אותם מכורים לאינטרנט. הכוונה היא הן לבידוד מחיידקים של אנשים אחרים והן לבידוד מחיידקי הסביבה. תיאוריה זו מזכירה במידה מסוימת את תיאוריית ההיגיינה, לפיה דווקא ההיגיינה שמאפיינת את אורח החיים המערבי, בעיקר בשנות הילדות, היא זו האחראית לעלייה בשכיחות המחלות האלרגיות והאסתמה שכן אנו זקוקים לחשיפה המתמשכת לגורמים סביבתיים שונים לרבות חיידקים, על מנת שמערכת החיסון שלנו תוכל להתמודד עמם בקלות רבה יותר.
