חוקרים בדקו האם יש קשר ישיר בין שפעת לבין מזג אוויר חורפי

במחקר שנערך על ידי חוקרים מישראל, גרמניה, ירדן והרשות הפלסטינית נבחן הקשר בין רמת הקור בחורפים האחרונים לבין חולים בשפעת עונתית באזור של המזרח התיכון. במידה וקשר זה אכן קיים ייתכן שזה יסייע מאוד למערכות הבריאות ברחבי העולם בהתמודדות עם משברים בעתיד.

מודלים לחיזוי מזג האוויר כסיוע למערכת הרפואית בהתמודדות עם שפעת? נשמע כאילו אין קשר בין השניים, אולם, אם זה אכן אפשרי ייתכן וזה מסמן עזרה חיובית עד מאוד למערכות הבריאות בכל העולם.

מהי ההגדרה הרפואית של שפעת?

שפעת היא מחלה זיהומית התוקפת את דרכי הנשימה. התסמינים הבולטים של שפעת הם חום גבוה, כאבי גרון, נזלת, שיעול, כאבי ראש, כאבי שרירים, עייפות וחולשה כללית. פעמים רבות החולים בשפעת יחוו גם חוסר תאבון, בחילה, סחרחורות וליחה.

הסיבוך העיקרי המקושר למחלת השפעת הוא דלקת ריאות. דלקת ריאות יכולה להיות מסוכנת מאוד לילדים קטנים, לקשישים ולאנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.

השפעת מועברת מאדם לאדם בדרך כלל על ידי התעטשות שבעקבותיה מתפרצים רסיסי רוק מיקרוסקופים לאוויר. במהלך המאה ה-20 היו שלוש התפרצויות קשות של שפעת שקרתה בעקבות שינוי גנטי של הנגיף (מוטציה של הנגיף).

מהו הקשר בין שפעת לבין עונת החורף? והאם הקשר הוא ישיר?

רבים חושבים שבעונת החורף ישנם מקרים רבים של מחלת השפעת משום שקר, יורד גשם ורטוב בחוץ. אולם, נראה שעד כה לא נמצא קשר ישיר בין שפעת לקור. ישנן כל מיני תיאוריות המנסות להסביר מדוע בחורף ישנם יותר מקרים של מחלת השפעת.

אחת מהתיאוריות מסבירה שבחורף אנשים נמצאים הרבה יותר במקומות סגורים ללא אוורור, זאת לעומת עונת הקיץ שבה אנשים יושבים הרבה יותר בחוץ או במקומות סגורים עם חלונות פתוחים. מכך שבקיץ יש תנאי אוורור טובים יותר המאפשרים פחות הידבקות בשפעת, לעומת עונת החורף שבה אנשים נמצאים יותר בחללים סגורים.

תאוריה אחרת מסבירה שיכול להיות שכאשר קר הנגיף יכול לשרוד לאורך זמן רב יותר ולכן יותר אנשים נדבקים וחולים בשפעת בעונת החורף.

מה מגלה המחקר החדש?

בשביל המחקר שלהם, החוקרים השתמשו בנתוני תחלואה בשפעת שסיפק להם המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דגימות חיוביות לשפעת ממרפאות זקיף, ומידע לגבי מטופלים של קופת חולים מכבי אשר התלוננו על תסמינים של שפעת (למשל: צינון ושיעול).

לאחר בדיקת כל הנתונים והשוואתם עם משטרי מזג האוויר, הצליחו החוקרים למצוא דפוס להתפרצות השפעת בישראל, וגם במדינות השכנות, ולהסיק מכך מסקנות.

החוקרים הצליחו למצוא קשר חזק בין משקעים וטמפרטורות נמוכות (טמפרטורות של חורף) להופעתו של נגיף השפעת. החוקרים יצרו מודל שבעזרתו הם יכולים לחשב התפרצויות של שפעת בעתיד.

כיצד ישפיעו ממצאי המחקר החדש על מערכת הבריאות?

למחקר החדש חשיבות עצומה למערכת הבריאות העולמית. אחת הבעיות עם מחלת השפעת, כאשר היא מסתבכת והופכת לדלקת ריאות, היא אי יכולת של המערכת הרפואית לטפל כמו שצריך בכל החולים.

אם המחקר החדש ימצא כנכון ואכן יוכל לחזות את ההתפרצות של השפעת, יוכלו המחלקות בבתי החולים ברחבי הארץ ובעולם להתכונן מראש לתפוסה גבוהה יותר של מיטות וכן לתגבר את הצוות הרפואי בעובדים נוספים ובעוד ציוד רפואי. כמו כן, יהיה אפשר להתכונן טוב יותר עם חיסונים לאוכלוסיות שבסיכון.

במאמרם הסבירו זאת החוקרים כך: ״הבנה טובה יותר של המתאם בין משטרי מזג האוויר לשפעת עשויה לשפר את מדיניות החיסונים והקצאת המשאבים הרפואיים. לדוגמא, מערכות בריאות עשויות לאמוד בצורה טובה יחסית את עיתוי הזינוק בשפעת העונתית ולשפר את העיתוי של הענקת חיסונים עונתיים לכלל האוכלוסייה, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות כגון קשישים, פעוטות, נכים ומוגבלים, חולים כרוניים ועוד."

מציאת הקשר בין מזג אוויר חורפי לנגיף השפעת ועבודה לפי מודלים שיכולים לחזות את התפרצות נגיף השפעת יכולים לסייע מאוד לאומות העולם. בתי החולים יוכלו לתכנן מראש את עבודתם ולהגן על החולים בנגיף השפעת הרבה יותר טוב מבעבר.