חיידק הזיקה

ז17133809_xxlיהום בחיידק זיקה נגרם כתוצאה מעקיצת יתוש נגוע ב-Aedes, וגורם לתסמיני חום מתון, פריחה, דלקת הלחמית וכאבי שרירים. בחודש מרץ 2014, הודיעה ממשלת צ'ילה על אישור מקרה העברת החיידק למספר תושבים.

בחודש מאי 2015, אישרו רשויות בריאות הציבור בברזיל את העברת חיידק הזיקה בצפון מזרח המדינה. מאוקטובר 2015, מדינות וטריטוריות אחרות באמריקה דיווחו אף הן על נוכחות החיידק. לאור עדויות אלו, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הצהיר בפברואר 2016 שהתפרצות חיידק זיקה מהווה מצב חירום לבריאות הציבור.

אופן העברת חיידק הזיקה

חיידק הזיקה זקוק ל"אמצעי העברה" לשם הדבקת אנשים. אמצעי זה הוא היתוש. הווירוס מבודד גם בזרע, ותואר מקרה אחד אפשרי של אדם שהעביר את החיידק לאדם אחר, באמצעות מגע מיני. החיידק עשוי להיות מועבר גם דרך הדם, אך זהו מנגנון נדיר.

אנשים שלא נחשפו בעבר לחיידק ומתגוררים באזור בו הוא נמצא, או בקרבת אנשים נגועים, עשוי להידבק. בעוד שאופן העברת החיידק ידוע באמצעות עקיצת יתוש נגוע, קיימת גם אפשרות התפשטות באמצעות מגע מיני או באמצעות דם נגוע.

אזורים בעלי סיכון להתרחשות חיידק הזיקה

בעוד שרוב המקרים המדווחים על הידבקות בחיידק זיקה התרחשו באזורים טרופיים כגון ברזיל, קולומביה, פרגוואי, סורינאם, ונצואלה, וגיאנה הצרפתית, קיימת אפשרות זיהום היתוש גם באקלים דמוי טרופי בערים מסוימות כגון יוסטון וניו אורלינס בארצות הברית. אזורים אלו הם בעלי פוטנציאל להידבקות בחיידק, היות והם מאופיינים בשפלה רטובה, טמפרטורות חמות ורמות עוני גבוהות.

מדינות אחרות עם סיכוי להתרחשות זיהום בחיידק זיקה כוללות חלקים של אפריקה, אסיה, אמריקה, ואיי הפסיפיק. מקרים מדווחים בארצות הברית מקושרים כיום עם חשיפת מטיילים השבים ממדינות אלו.

תסמיני חיידק הזיקה

התסמינים השכיחים ביותר של זיהום בחיידק הם קלים וכוללים פריחה בעור, חום, דלקת הלחמית, כאבים מאחורי העיניים, כאבי שרירים ופרקים, כאבי ראש, הקאות ותחושת חולי כללית המתחילה בין יומיים לשבוע לאחר עקיצת יתוש נגוע. עם הופעת התסמינים יש להתייעץ עם רופא.

אחד מתוך חמישה אנשים נגועים מפתחים תסמינים מתונים של המחלה, העשויים להימשך בין יומיים לשבוע. התסמינים זהים לתסמיני מחלת דנגה, ומועברים על ידי אותו סוג יתוש. במקרים נדירים מתרחשים סיבוכים נוירולוגיים ואוטואימוניים.

זהו חיידק חדש שעד כה התגלה בחלוקה גיאוגרפית ודמוגרפית מוגבלת ביותר. לא קיימות ראיות לכך שהידבקות בו כרוכה באשפוז או עלולה לגרום למוות, אך במקרים בודדים דווחו סיבוכים רציניים יותר שהתגלו בקרב חולים שבנוסף להידבקות בחיידק, סובלים אף ממחלות מורכבות. מקרים נדירים ביותר אלו הסתיימו במוות.

אבחון – האבחון מתבסס על נוכחות תסמינים קליניים ונסיבות אפידמיולוגיות, כגון פרוץ זיקה באזור בו מתגורר המטופל, או טיולים לאזורים בהם שוהה החיידק. בדיקות דם מסייעות לאישור האבחנה, והן שימושיות במהלך שלושת עד חמשת הימים הראשונים לאחר הופעת התסמינים. בדיקות סרולוגיות מזהות נוכחות נוגדנים ויעילות לאחר חמישה ימים בלבד מפרוץ התסמינים. עם אישור נוכחות החיידק יש צורך לתאם בדיקות מעבדה ובדיקות שגרתיות של המחלה.

אפשרויות טיפול ומניעה

הטיפול כולל שימוש באמצעים להקלת כאבים, הורדת חום עם תרופות כגון אקמול או אדוויל, מנוחה וטיפול בכל תופעה מטרידה אחרת אותה חווה המטופל. למניעת התייבשות, מומלץ לנקוט באמצעים להורדת החום, לנוח ולשתות שפע מים. לא קיים חיסון או תרופה פרטנית לחיידק זה.

האמצעים בהם יש לנקוט למניעת הידבקות בחיידק זיקה כרוכים בשיתוף פעולה במספר תחומים, כולל בריאות, חינוך, ואיכות הסביבה:

מים מעופשים – יש להימנע מהשארת מים עומדים במיכלים חיצוניים כגון עציצים, בקבוקים ומיכלים שאוספים מים, כך שלא יהפכו לאזורים בהם מתרבים יתושים. בנוסף יש לכסות מכלי מים ביתיים למניעת חדירת יתושים. מכלי מים עומדים חשופים הם סביבה אידיאלית עבור יתושים להטלת ביציהם.

הימנעות מצבירת אשפה – יש להניח אשפה בשקיות פלסטיק אטומות, בתוך מכלים סגורים.

נקודות ניקוז – עשויות לצבור מים עומדים ולכן יש לבטל את חסימתן.

שימוש בכילות – יש להשתמש במסכי כילות נגד יתושים, ולהרכיבם על החלונות הדלתות ומסביב למיטה, על מנת להפחית את המגע בין יתושים ואנשים.

כיסויי גוף – יש לכסות עור חשוף באמצעות שרוולים ארוכים, מכנסיים וכובעים.

דוחי יתושים – יש להשתמש בחומרים דוחי יתושים המומלצים על ידי רשויות הבריאות, ולמרוח אותם בהתאם להוראות התווית.

אולי יעניין אותך לקרוא על: בהלת נגיף קורונה

דילוג לתוכן