שפעת דנגי (מבוטאת 'דנגה'), היא מחלה כואבת ומתישה הנגרמת על ידי כל אחד מארבעת וירוסי דנגה, הקשורים לווירוסים הגורמים לזיהום הנילוס המערבי וקדחת צהובה. ההערכה היא כי 390 מיליון זיהומי דנגי מתרחשים ברחבי העולם מידי שנה, כש-96 מיליון אנשים סובלים בפועל מהמחלה.
רוב המקרים מתרחשים באזורים הטרופיים של העולם. השפעת מועברת באמצעות עקיצת יתוש Aedes נגוע בווירוס דנגה. היתושים נגועים כשהם עוקצים אדם הנושא את נגיף קדחת הדנגי בדמו. המחלה אינה ניתנת להפצה ישירה מאדם אחד לאחר.
תסמיני שפעת דנגי
התסמינים מתחילים כשישה ימים לאחר ההידבקות, ונמשכים עד עשרה ימים. הם עשויים לכלול:
• חום גבוה פתאומי
• כאבי ראש קשים
• כאבים מאחורי העיניים
• כאבי מפרקים וכאבי שרירים חמורים
• עייפות
• בחילות והקאות
• פריחת עור, המופיעה כחמישה ימים לאחר תחילת החום
• דימום קל כגון: דימום מהאף, החניכיים, ושטפי דם קלים.
לעיתים התסמינים קלים והסברה השגויה היא שמדובר בשפעת רגילה או זיהום ויראלי. ילדים צעירים ואנשים שמעולם לא סבלו מהזיהום נוטים לחוות מקרים קלים יותר. יחד עם זאת, בעיות חמורות עשויות להתפתח, כולל קדחת דנגה מדממת, סיבוך נדיר המאופיין בחום גבוה, נזק לכלי הלימפה והדם, דימום מהאף והחניכיים, הגדלת הכבד, וכישלון תפקוד מערכת הדם.
התסמינים עשויים להתקדם לדימום מסיבי, הלם ומוות, במצב הנקרא תסמונת הלם דנגה (DSS). אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, כמו גם אנשים הנושאים זיהום דנגה שני או יותר, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיתוח קדחת דנגה מדממת.
אבחון
רופאים מאבחנים זיהום דנגה עם בדיקות דם לבדיקת הנגיף או נוגדנים אליו. אם המחלה מתרחשת לאחר נסיעה לאזור טרופי, יש ליידע את הרופא, על מנת שיעריך את אפשרות התרחשות התסמינים כתוצאה מהזיהום.
טיפול
לא קיימת תרופה ייחודית לטיפול בזיהום דנגה. עם האבחון, יש לצרוך משככי כאבים עם פרצטמול ולהימנע מתרופות המכילות אספירין, העלול להחמיר דימום. יש לנוח, לשתות שפע נוזלים ולהתייעץ עם הרופא. אם התסמינים מחמירים ביממה הראשונה לאחר ירידת החום, יש להגיע באופן מיידי לבית החולים, לבדיקת סיבוכים.
מניעת שפעת דנגי
לא קיים חיסון למניעת השפעת. השיטה הטובה ביותר למניעת המחלה היא הימנעות מחשיפה לעקיצות יתושים נגועים, במיוחד כשנוסעים לאזור טרופי. יש לנקוט באמצעי הגנה ולהרחיק את היתושים.
אמצעי ההגנה העצמית כוללים:
• התרחקות מאזורים המאוכלסים בצפיפות, במידת האפשר.
• שימוש בחומרים דוחי יתושים, אפילו בתוך הבית.
• בשהייה בחוץ, לבישת חולצות בעלות שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים תחובים לתוך גרביים.
• הפעלת מיזוג אוויר בתוך הבית.
• התקנת מסכי חלון ודלת מאובטחים ושאינם מרושתים, או כילות נגד יתושים.
יש להימנע מהגעה למקומות בהם יתושים יכולים להתרבות, אלו כוללים מקומות עם צמיגים ישנים, פחיות חלודות או עציצים הנמצאים בחוץ וקולטים מי גשם. יש להחליף באופן קבוע את המים באקווריומים ואת מנות המים של חיות המחמד.
קראו עוד על סוגי שפעות: