נושא החיסונים נמצא במחלוקת של ממש בעולם המערבי. בעוד שרוב האוכלוסייה מכירה בחשיבותם של החיסונים במניעת מחלות ומצבים בריאותיים חמורים אחרים, חלקים בה סבורים שהנזק האפשרי של החיסונים עולה על התועלת שלהם, או אפילו שמדובר בקונספירציה מסוג זה או אחר. כל ידיעה המופצת בדבר יתרונות החיסונים או חסרונותיהם, לכן, עשויה להיתקל בסימני שאלה ובטענה שיש מאחוריה אינטרסים מסוימים.
המאמר הנוכחי עוסק במחקר שאם יתברר שהתוצאות שלו אכן נכונות ותקפות באופן מלא, נקבל בשורה רפואית חשובה מאוד. הוא מניח קשר אפשרי בין חיסונים מקובלים למחלות שכיחות, לבין התפתחות מחלת האלצהיימר בעתיד. אז האם חיסוני שפעת המוכרים עשויים להקטין את הסבירות שלנו לחלות באלצהיימר, מחלה שקשה למצוא חמורות ומאיימות ממנו?
מה הקשר בין חיסוני שפעת לבין אלצהיימר?
מספר מחקרים שפורסמו בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לאלצהיימר בחודשים האחרונים הצביעו על קשר שבהחלט קיים, לכאורה, בין חיסונים נפוצים כנגד שפעת ודלקת ריאות לבין הסבירות של האדם לחלות במחלת האלצהיימר. בכנס הוצג מחקר מעניין מאוד של חוקרים מטעם אוניברסיטת טקסס. המחקר המתייחס להשפעות החיוביות של חיסון נגד שפעת כנגד מחלת האלצהיימר, אפילו במקרה של חיסון אשר ניתן פעם אחת בלבד במהלך החיים. החוקרים מצאו כי חיסון אחד הוריד את הסבירות לחלות באלצהיימר בעתיד בכ-17%. אצל אנשים אשר הקפידו להתחסן מדי שנה, הסיכון לאלצהיימר קטן בכ-30% ביחס לאוכלוסייה הכללית.
למחקר נוסף אחראי המכון לחקר הזיקנה של אוניברסיטת דיוק האמריקאית. החוקרים בחנו את הנתונים לגבי כ-5,000 נבדקים, וראו כי אנשים שקיבלו בגילאי 75-65 חיסון כנגד דלקת ריאות – כפי שאכן נפוץ בגילאים אלו (בישראל מומלץ למבוגרים מעל גיל 65 להתחסן נגד שפעת וגם בפני דלקת ריאות) – היו בעלי סבירות נמוכה בכ-30% לסבול מאלצהיימר ביחס לאוכלוסייה הכללית.
אם מדובר באנשים ללא היסטוריה משפחתית של מחלת האלצהיימר, וללא גורמי הסיכון הגנטיים, הסיכון נמוך אפילו יותר: כ-40% פחות, בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית).
כך החיסונים עשויים להשפיע לחיוב על הגוף
על פניו, אין קשר הדוק מדי בין חיסונים למחלות ולנגיפים נפוצים לבין מחלת האלצהיימר. בבואם להסביר את הנתונים שנמצאו, התייחסו החוקרים לכמה נקודות מרכזיות ביחס לחיסונים. הראשונה היא שהחיסון עשוי להשפיע באופנים שונים על פעילותה של המערכת החיסונית בגוף, כולל שיפור האופן בו היא מגיבה לגורמים מזיקים המוכנסים לגוף. מכאן שהחיסונים עשויים להשפיע על ההתמודדות הכוללת של הגוף עם מחלות ומצבים מורכבים שונים, כולל כמובן מחלת האלצהיימר בעתיד.
הסבר משלים אחר, הקשור אף הוא לפעילותה של המערכת החיסונית, מתייחס להשפעה של עצם הימנעות מהמחלות המדוברות (שפעת ודלקת ריאות) על תפקודה של המערכת החיסונית. ההנחה היא שמערכת חיסונית שאינה נחשפת למחלות יכולה לפעול טוב יותר לספק הגנה לגוף, בין השאר מכיוון שהמחלות עלולות להחליש אותה ולשבש במידה מסוימת את רמת התפקוד שלה.
זה לא נגמר, המאבק במחלת האלצהיימר עדיין נמצא בעיצומו
הנתונים שהוצגו במחקרים בהחלט עוררו מטבע הדברים הד בקהילה הרפואית המדעית, ואפילו קורטוב של תקווה: אלצהיימר כידוע היא מחלה שקשה מאוד לחזות וגם בלתי אפשרי לטפל בה, כך שכל גורם המקטין את הסבירות לחלות במחלה בעתיד הנראה לעין הרי הוא מבורך.
עם זאת ברור שיש צורך במחקרים רבים נוספים על מנת שניתן יהיה להגיע באופן מלא למסקנה שהקשר בין חיסונים נפוצים לאלצהיימר הוא אכן מובהק כפי שנמצא אולי במחקרים. ייתכן למשל שהיו משתנים אחרים שמסבירים חלק מהתוצאות, אליהם החוקרים לא התייחסו בצורה מספקת, או שישנם הבדלים בין אוכלוסיות שונות.
אולי יעניין אותך גם: