דלקת גרון הינה מחלה נפוצה מאוד באוכלוסייה ובמיוחד אצל ילדים קטנים. דלקת גרון כוללת דלקת בשקדים, דלקת בלוע או שניהם ביחד.
קיימים גורמים רבים לדלקת גרון אך הנפוץ ביותר הינו זיהום. הזיהום יכול להיגרם על ידי ווירוס, כגון ווירוסים הגורמים לשפעת, צינון, מחלת הנשיקה ואחרים.
בנוסף יכול להיגרם הזיהום על ידי חיידקים כגון חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקוס. סיבות לא זיהומיות לדלקת גרון כוללים בין השאר זיהום אויר, אלרגיות וצרבות.
גורמי סיכון
גורמי סיכון לחלות בדלקת גרון כוללים חשיפה לאדם הסובל מכאב גרון או מזיהום המערב את הפה, האף או העיניים. כמו כן חשיפה לזיהום אויר, עישון או אלרגנים מהווים גורם סיכון גם כן.
תסמיני דלקת גרון
התסמינים של דלקת גרון כוללים כאב גרון או כאב בבליעה, קשיי נשימה, חום, הגדלת קשריות ליפה בצוואר, צרידות, לוע אדום, נפיחות בשקדים, נקודות לבנות על השקדים, נזלת, שיעול וכן עצבנות וחוסר שקט אצל תינוקות.
מתי לפנות לרופא?
על פי רוב, חולה הסובל מכאבי גרון קלים לא חייב לפנות לטיפול רפואי. בפעוטות, שלא יתלוננו על כאבי גרון, יש לפנות לרופא באם יש חום גבוה, ריור, קשיי נשימה, נשימה רעשנית, רוק דמי, קשיי בליעה, צרידות, שיעול ונקודות לבנות על השקדים.
כיצד נעשית האבחנה?
האבחנה של דלקת גרון מבוססת על תלונות החולה, על הבדיקה הגופנית של הרופא ועל משטח גרון. כחלק מהבדיקה הגופנית הכללית הרופא יבדוק האם לילד יש חום, קשריות לימפה מוגדלות בצוואר ובעיקר יסתכל על הלוע בעזרת פנס.
בזמן ההסתכלות הרופא יבדוק האם השקדים מוגדלים, אדומים והאם יש נקודות לבנות עליהן. בנוסף יבדוק הרופא האם יש אודם בלוע. לעיתים כחלק מהבדיקה יכניס הרופא מקל לפה בכדי לדחוק את הלשון כלפי מטה כדי לאפשר מבט טוב יותר על השקדים והלוע.
באם הרופא חושד שדלקת הגרון נגרמת על רקע חיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס ייתכן והוא ייקח משטח גרון באמצעות מקל עם צמר גפן בקצה. על אף חוסר הנעימות בבדיקה, קצה המקל צריך לגעת בשקדים או בלוע בכדי לדגום חיידקים מהאזור.
הטיפול בדלקת גרון אצל פעוטות
על פי תלונות הילד, הבדיקה של הרופא ועל פי תוצאות המשטח נקבע הטיפול בדלקת הגרון. טיפול אנטיביוטי מועיל אך ורק למחלות חיידקיות ולכן, רק אם משטח הגרון חיובי יש סיבה לטיפול אנטיביוטי. הטיפול האנטיביוטי לרוב יהיה טיפול בפניצילין למשך 10 ימים.
הטיפול האנטיביוטי נועד בעיקר למנוע סיבוך של זיהום בחיידקי סטרפטוקוקוס הנקרא קדחת השיגרון. מחלה זו יכולה לגרום לפגיעה קשה בלב וטיפול אנטיביוטי במשך 10 ימים מונע בשיעור גבוה מאוד סיבוך זה. לכן, ישנה חשיבות גבוה ביותר להשלים את כל 10 ימי הטיפול גם אם מצב הילד משתפר!
בדלקות שאינן על רקע חיידקי ניתן טיפול תומך להקלה בלבד. טיפול זה ניתן כמובן לתת גם בדלקת חיידקית לצד הטיפול האנטיביוטי. הטיפול התומך כולל מתן משככי כאבים כגון נורופן או אקמול, מנוחה בבית ושתיה מרובה.
לפעוטות ניתן לתת נוזלים חמים בבקבוק כדי להקל על כאבי הגרון. מעבר לכך יש להמתין בסבלנות מספר ימים עד שהמחלה תעבור. אם לאחר כ5 ימים לא נצפה שיפור בדלקת הגרון יש לפנות שוב לרופא.
סיבוכים
לרוב דלקת גרון עוברת ללא כל סיבוך אך לעיתים רחוקות ייתכנו הסיבוכים הבאים: קדחת השיגרון הפוגעת בלב, כשל כלייתי חריף לאחר דלקת גרון חיידקית, התנפחות השקדים עד חסימת דרכי האוויר העליונות וכן התפתחות מורסה בלוע. בכל חשש לאחד מסיבוכים אלה, יש לפנות בדחיפות לטיפול רפואי.
כיצד ניתן למנוע הדבקות בדלקת גרון?
כדי למנוע הדבקה בדלקת גרון חשוב לשטוף ידיים לאחר מגע עם ילד חולה, לא לאכול או לשתות מכלים בהם הם השתמשו ולשטוף היטב כלי אוכל וצעצועים בהם ילדים חולים השתמשו. כמובן שעדיף שלא לבוא במגע עם ילדים חולים כמה שניתן עד שיחלימו.