תרופות סבתא לטיפול בצינון

התעטשויות, כאבי גרון, נזלת, שיעול, ליחה וכאב ראש, כולם מכירים את תסמיני הצינון,  המחלה הנפוצה ביותר.

שיעור ההידבקות בצינון במדינת ישראל עומד על כ-2-4 פעמים בשנה בקרב מבוגרים. צינון הוא מחלה נגיפית המועברת דרך מגע בעיניים ואף, בנוסף עלול להיגרם לאחר קיום מגע עם משטחים הנגועים בנגיף.

צורת הדבקה נוספת נעשית באמצעות מעבר הנגיף דרך מערכת הנשימה העליונה. התסמינים מופיעים בדרך כלל 2 או 3 ימים לאחר ההדבקה. רחיצת ידיים והימנעות מקיום מגע עם אנשים נגועים עשוי לסייע במניעת ההצטננות.

גורמי סיכון

גיל – ילדים ואנשים מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות זיהומים בדרכי נשימה עליונות וסיבוכים הנובעים כתוצאה מכך.
ילדים צעירים נוטים לחטוף צינון כ 8-12 פעמים בשנה. תינוקות רגישים במיוחד לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות משום שהמערכת החיסונית טרם התפתחה.

חשיפה למזהמים סביבתיים ועשן – הסיכון לזיהומים בדרכי נשימה גדל על ידי חשיפה לעשן סיגריות, הפוגע בדרכי נשימה ועלול לגרום לנזק.

אדים רעילים, עשן תעשייתי, מזהמי אוויר משמשים אף הם כגורמי סיכון. מערכת חיסונית חלשה, מתח, פעילות גופנית מופרזת, נסיעה בתחבורה ציבורית. כל אלה ורבים אחרים, משמשים כגורמי סיכון לצינון.

תרופות סבתא

תרופות סבתא לטיפול בצינון נפוצות באופן הזהה לצינון עצמו, השימוש ברובן נעשה בעבר ובאופן זהה משרת אותנו כיום. השימוש במרק עוף כתרופה המטפלת בגודש נעשה במשך מאות שנים.

צינון בדרך כלל נמשך לאורך תקופה של שבוע עד שבועיים. אם כי קיימות דרכים להקלת התסמינים האופייניים. תרופות סבתא נפוצות כוללות:

• צריכת נוזלים מוגברת – מים, מיץ, מרק זך או מי לימון חמים עם דבש,עשויים בהקלת הגודש ומונעים התייבשות.רצוי להימנע מאלכוהול, קפה ומשקאות מוגזים המכילים קפאין שיכולים להחמיר את ההתייבשות.

• מים מלוחים – 1/4עד 1/2 כפית מלח מומס בזכוכית במים חמים – יכול באופן זמני להקל על כאב גרון.

• טיפות אף המכילות מי מלח ותרסיסים אחרים – טיפות מי מלח משמשות לטיפול והקלה בגודש אף ונפיחות.בתינוקות, מומחים ממליצים על שימוש במספר טיפות מי מלח בכל נחיר, ומיד לאחר מכן שאיבה עדינה של תכולת האף באמצעות מזרק מיוחד. בנוסף, תרסיס אף מי מלח עשוי לשמש ילדים מבוגרים יותר.

• מרק עוף – מרק עוף עשוי להקל על תסמיני ההצטננות ומחלת השפעת בשתי דרכים. ראשית, הוא פועל כנוגד דלקת על ידי עיכוב תנועת נויטרופילים – תאים של מערכת חיסונית, המשתתפים בתגובה הדלקתית של הגוף. שנית, באופן זמני מזרז את תנועת הליחה, ומקל על גודש האף, בצורה זאת מגביל את כמות הווירוסים הנמצאים ברירית האף.

• ויטמין C – נראה כיעל פי רוב נטילת וויטמין C לא תעזור לאדם הממוצע למנוע הצטננות.עם זאת, אנשים הנוטלים ויטמין C טרם הופעת תסמיני הצינון, סובלים מהתסמינים לתקופות זמן קצרות יותר.

• כוס תה עוזרת בצינון ואף מנוזל, מומלץ לשתות תה צמחים כמו תה ירוק, תה קמומיל, תה נענע.

מה כדאי לא לעשות במהלך הצינון

• שימוש בתרופות מרשם רבות כרוך בתופעות לוואי רבות וסיבוכים רפואיים – פרצטמול (אקמול , ואחרים) יכול לגרום לנזק חמור בכבד או לאי ספיקת כבד, אם נלקח במינונים גבוהים מהמומלץ.

• לחות – הנגיף הגורם לצינון מתפתח בתנאי יובש–זהו הסבר לשאלה מדוע הצטננות שכיחה יותר בחורף. אוויר יבש בנוסף מייבש את הריריות, גורם לאף סתום וגירוד בגרון. מכשיר המפיץ אדים יכול להוסיף לחות לסביבת המגורים, אולם עשוי לגרום לעובש, פטריות וחיידקים, אם לא נקי כראוי. במקרים בהם תינוקות חולים בצינון, מומלץ להושיב אותם בסביבה לחה (אמבטיה) במשך מספר דקות לפני השינה.

מזונות מומלצים

דגנים (תמיד רצוי מלאים): חיטה ,אורז, סולת, שיפון, תירס, כוסמת, קינואה. קטניות: אפונה, שעועית, עדשים אדומים, ירקות ירוקים, אדומים. ירקות שורש, חלבונים, אגוזים, תבלינים וצמחי מרפא.

בנוסף, מומלץ לצרוך פירות טריים כמו תפוח עץ, תפוז, אשכוליות ועוד. מומלץ לשמור על תזונה דלת מלח.

ראו גם:
רפואה סינית לטיפול בצינון