אוזניים "סתומות" קורות, פעמים רבות, על רקע הצטננות והצטברות נוזלים באוזניים ובתעלות המקשרות בין האוזן ללוע.
הקשר בין דרכי הנשימה העליונות והצטננויות לבין האוזניים, הוא בעקבות כך שהן הסינוסים והן האוזניים מתנקזים אל האף.
במידה ויש גודש באף, הנוזלים הקיימים מצטברים באוזניים וגורמים להרגשת "סתימות" ועלולים אף לגרום לירידה בשמיעה. הצטננויות אלו מתרחשות, לרוב, בעונת החורף, כחלק מהסימפטומים של נגיף השפעת או בלעדיו. הרגשה זו של "סתימת אוזניים" עלולה להתרחש גם בזמנים של נזלת חריפה או כרונית.
מערכת השמיעה כולה הינה מורכבת ביותר, לכן גם במקרה של אוזניים סתומות, יש לבצע את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לשלול בעיות אחרות. במקרה של אוזניים סתומות מצינון, אין דרך לשאוב את הנוזלים המצטברים, אלא רק לטפל בצינון הקיים.
בדרך כלל הטיפול יהיה ממוקד, שמרני או קונבנציונלי. לאחר מספר ימים, בהם המטופל ירגיש רע וחלש, מחלה זו תעבור מאליה, וכך גם ההרגשה של האוזניים הסתומות. רק במקרים בהם נוזלים אלה הפכו להיות מזוהמים, יטופל החולה באנטיביוטיקה.
מבנה האוזן התיכונה
עיקר הבעיות המתגלות באוזן נמצאות באוזן התיכונה, למרות שהאוזן מחולקת לשלושה חלקים, ביניהם תעלת האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. באוזן התיכונה קיימים שלוש עצמות קטנות המחוברות זו לזו.
סביב עצמות אלו נמצא אוויר אשר מגיע לאזור זה דרך תעלת אוסטכיוס, אשר מגיעה עד הלוע. מטרת המעבר דרך התעלה היא לאזן את הלחצים הקיימים באזורי האוזן השונים ולשמור על לחץ אוויר תקין באזור האוזן התיכונה.
התעלה בדרך כלל נשמרת סגורה, מלבד במקרים של בליעה, קינוח אף או שינויים בלחץ האוויר האטמוספרי (כמו בעלייה להר, טיסה ועוד).
כאשר חלל האף נפוח ומלא בנוזלים, תעלה זו עלולה להיחסם ולא לתפקד באופן תקין. בכדי לשמור על לחץ האוויר בכל זאת, הריריות הנמצאות באזור זה יספגו את הנוזל המצטבר, וייצרו מעין ואקום (תת לחץ), אשר יגרום לעור התוף להיכנס פנימה וליצור הרגשה של "סתימת אוזניים" וירידה בשמיעה.
למצב זה אין קשר עם כניסת נוזלים חיצונית (למשל משחייה בבריכה) אל אזור האוזן החיצונית. כמו כן, בדרך כלל, מצב זה יהיה נפוץ יותר בקרב ילדים מאשר בקרב מבוגרים.
השלכת הצטברות הנוזלים והטיפול בהם
בדרך כלל בהרגשת האוזניים הסתומות ובהצטברות נוזלים, אין צורך לטפל, אלא אם כן מדווחת גם ירידה בשמיעה.
עם זאת, נדרש מעקב צמוד אחר מצבו של המטופל, למרות שרק במקרים נדירים, נוזלים אלה עלולים להסתבך ולגרום לתופעות לוואי חמורות כמו קריעת עור התוף. כמו כן, בעיה נפוצה יותר היא כאשר נוזלים אלה מזדהמים וגורמים לדלקת באוזן התיכונה. דלקות אלו הינן כואבות מאד ומחייבות טיפול אשר ינסה לאוורר אזור זה. במקרים אלה, פעמים רבות, פתרונות הטיפול אשר יוצעו יהיו טיפול אנטיביוטי ועד ניתוח כפתורים.
לפעמים, גם לאחר שעוברת תקופת הצינון, הרגשת ה"סתימות" עלולה להישאר, גם ללא ריר או נוזלים. מצב זה נגרם מחוסר אוורור נאות של האוזן התיכונה, אשר בסופו של דבר מסתדר עם הזמן, גם אם לאחר מספר שבועות, ללא צורך בטיפול מיוחד.
ישנם טיפולים ותרופות "סבתא" שונות אשר יכולות לסייע במצב זה, ויש אנשים רבים אשר מוצאים בדרכים אלה פתרון לבעיה. יש לזכור, כי במידה ואין שיפור במצב זה של אטימות האוזניים לאחר פרק זמן סביר, יש לפנות לרופא אף אוזן גרון לבירור מעמיק יותר, אשר יוכל לשלול סיבות נוספות אשר לא נבדקו עד לרגע זה.
