בדרך כלל כשאנחנו חושבים על רופא אף אוזן גרון, אנחנו מדמיינים רופא שעוסק במחלות קלות יחסית שכן רופא אף אוזן גרון נתפס אצל רוב האוכלוסייה כרופא שעוסק בטיפול במחלות קלות כמו למשל דלקת אוזניים, צרידות, נזלת, סינוסיטיס ועוד.
עם זאת, במקרים רבים, רשלנות רפואית בהקשר של אף אוזן גרון יכולה להסתיים בנכות ואף במוות של המטופל. לפיכך מדי שנה מוגשות במדינת ישראל תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בהקשר של אף אוזן גרון.
מה נכתב בחוות דעת רפואית בהקשר של רפואת אף אוזן גרון?
בחוות הדעת הרפואית במקרים של רשלנות רפואית ברפואת אף אוזן גרון צריך הרופא המומחה לציין את נסיבות המקרה שבו דנה התביעה, לכתוב סקירה מקיפה על התחום באופן ממוקד למקרה, לציין מדוע כל רופא סביר אחר היה נוהג אחרת ולהראות כיצד טיפול שונה במקרה היה מסתיים ללא נזק למטופל.
בנוסף לכך על הרופא לציין את מידת החומרה של הנזק שנגרם למטופל כשלרוב מדובר על אחוזי הנכות שלדעת הרופא יש לפסוק למטופל.
חשוב להבין כי בית המשפט עוסק בשפיטה ובחוקים ומאחר והשופטים לא מתמצאים ברזי הרפואה, הרי שרק בעזרת חוות דעת רפואית מקצועית ואמינה ניתן להסביר לבית המשפט את המשמעות של הנזק שנגרם למטופל.
חוות דעת רפואית בגין רשלנות רפואית באבחון
על מנת להמחיש את החשיבות של חוות דעת רפואית בתביעות שנוגעות לאבחון רשלני שבוצע על ידי רופא אף אוזן גרון נביא את סיפורה של ג.ר מאשדוד. ג.ר הגיעה לרופא האף אוזן גרון בקופת החולים בה היא מבוטחת עם תלונות על צרידות ועל תחושה של עצם זר בגרון.
הרופא אבחן כי מדובר על תופעה של רפלוקס – מעבר של תוכן קיבתי אל הוושט. האבחנה ניתנה מבלי להסתמך על בדיקות כלשהן ומבלי לבדוק את התלונות של התובעת לעומק.
מאחר והרופא הנתבע האמין כי הכאבים בגרון הוא למעשה רפלוקס ותו לא, נרשמו לתובעת טבליות נגד צרבת ובכך האמין הרופא כי מלאכתו הסתיימה.
לרוע המזל, לא מדובר היה במקרה של רפלוקס כי אם בגידול סרטני שהלך והתפשט בגרונה של המטופלת. רק חצי שנה לאחר שפנתה לרופא, החליטה לפנות לרופא פרטי מומחה שהחליט לשלוח אותה לבדיקות המתאימות ותוך זמן קצר הגידול אובחן בבירור.
לרוע מזלה של ג.ר בשלב שבו התגלה הגידול כבר היה מאוחר מדי להסתפק בניתוח להסרתו ולפיכך נאלצה לעבור סדרה ארוכה של טיפולים שכמעט הביאו למותה.
בחוות הדעת הרפואית כתב הרופא המומחה כי על ידי ביצוע של בדיקות פשוטות יחסית ניתן היה לאבחן את הגידול בשלב מוקדם מאוד והסבל הרב שהיה מנת חלקה של ג.ק יכול היה להימנע.
בעזרת חוות הדעת הרפואית השתכנע בית המשפט בצדקת התביעה ולטובת התובעת נפסקו פיצויים בגובה מאתיים אלף שקלים.
מתי חובה לצרף חוות דעת רפואית לתביעה?
לא ניתן להגיש תביעת נזיקין מבלי לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאף שופט בישראל לא מחזיק בתואר ברפואה ולכן נדרשת חוות הדעת הרפואית.
עם זאת במקרים מסוימים אכן הוגשו תביעות בגין רשלנות רפואית בהקשר של רפואת אף אוזן גרון גם מבלי שצורפה אליהן חוות דעת רפואית.
יש לציין שמדובר על מקרים חריגים ביותר שלרוב נובעים מחוסר במשאבים כספיים ושבכל מקרה ללא חוות דעת רפואית לא ניתן לקבל את מלוא הפיצויים.
