שפעת היא מחלה נגיפית המועברת מאדם לאדם באמצעות דרכי הנשימה. הנגיף הדומיננטי בה, האינפלואנזה, מערים על המערכת החיסונית של הגוף בכך שהוא משנה את מבנה החלבונים שלו לעיתים תכופות.
מערכת החיסון, שפיתחה נוגדנים כלפי גרסתו הקודמת, אינה מזהה אותו בצורתו הנוכחית ולכן יכול אדם שכבר לקה בשפעת להידבק שוב.
הסימפטומים של השפעת הם: כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורות ושיעול. לרוב היא חולפת מאליה לאחר מספר ימים, אולם לעיתים, עלולים להיווצר סיבוכים. בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.
עקב כך, בכל שנה, לפני בוא עונת החורף עורך משרד הבריאות בישראל מבצע חיסון המוני נגד השפעת.
חיסון נגד ארבעה זנים
בניגוד לחיסונים באמצעות זריקות המכילים נגיפים מומתים ומגנים מפני שלושה זנים של שפעת, החיסון באמצעות תרסיס מגן מפני ארבעה זנים. ה"פלומיסט", הניתן דרך נחירי האף, מכיל נגיפים חיים של המחלה, אולם מוחלשים.
מאחר שמדובר בחיסון חי, הוא עלול לגרום להחמרה בתסמינים נשימתיים אצל חולים במחלות כרוניות. כמו כן, למי שסובל מדיכוי של מערכת החיסון וכן לתינוקות מתחת לגיל שנתיים לא מומלץ לקבל את החיסון.
יעילותו, אצל מי שרשאי לקבלו, נעוצה בעובדה שהנגיפים המוחלשים שבו גורמים למערכת החיסונית לייצר כלפיהם נוגדנים וכך למנוע את ההדבקות במחלה.
למי מותר ולמי לא
חיסון זה מיועד בעיקר לבני שנתיים עד ארבעים ותשע, בריאים בדרך כלל וללא היסטוריה של מחלות ממושכות. גם נשים מניקות יכולות להתחסן.
החיסון אסור ל:
1. ילדים מתחת לגיל שנתיים או מבוגרים מעל גיל 50.
2. נשים הרות.
3. חולי אסתמה פעילה המטופלת בסטרואידים דרך הפה או בשאיפה במינון גבוה.
4. מי שסבל מצפצופים בריאות בשבוע האחרון שבעקבותם נזקק לטיפול רפואי.
5. מי שסובל מדיכוי של מערכת החיסון או נוטל תרופות המדכאות אותה.
6. אנשים שבשבוע שלאחר קבלת החיסון יהיו במגע קרוב עם חולים הסובלים מדיכוי חיסוני חמור, המחייב שהייה בבידוד.
7. ילדים ונערים בגילאי 2-17 שנים המטופלים בקביעות באספירין או בנגזרותיו.
8. מי שלקה ב"תסמונת גיליאן ברה" בתוך 6 שבועות מקבלת חיסון נגד שפעת בעבר.
9 אנשים הסובלים מחלות הגורמות לבעיות בליעה ועלולות לפגוע ביכולת מערכת הנשימה להתמודד עם הפרשות.
10. אנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות קשות ומפרכוסים.
11. בעלי תגובה אלרגית קשה לאחד ממרכיבי החיסון, לרבות חלבון ביצה.
12. מי שמצוי בסיכון לסיבוכים במחלת השפעת, כגון: חולי לב, ריאות, כליות, סוכרת וכדומה.
יעילות התרסיס
למרות שלגופו של המחוסן הוכנסו נגיפים חיים של המחלה, מעריכים הרופאים שהסיכוי להידבק ממנו הוא כמעט אפסי. וגם אם כן, כיוון שהנגיפים מוחלשים נדיר שההדבקה תגרום למחלה להתפרץ.
חולה הסובל ממחלה מלווה בחום, עדיף להמתין עד להחלמה מלאה לפני קבלת החיסון בתרסיס.
חיסון ה"פלומיסט", המכיל נגיפים חלשים אך חיים של שפעת, נמצא יעיל יותר בקרב ילדים בהשוואה לחיסון הניתן בזריקה ומכיל נגיפים מומתים. יעילותו גדולה בכ- 50 אחוז ביחס לחיסון המומת. אצל מבוגרים אין הבדל משמעותי בין שני החיסונים.
החיסון בתרסיס מעניק הגנה מהמחלה למשך יותר משנה. הוא עשוי לתת הגנה גם נגד זנים אחרים של שפעת הקרובים לאלו המצויים בו. אדם שהתחסן לא יחלה בשפעת עקב כך. הנגיפים המוחדרים לאפו מוחלשים בדרגה כזאת שהם אינם יכולים לגרום להתפרצות המחלה בגוף. בכוחם להדביק רק את ריריות האף.
תופעות הלוואי של החיסון בתרסיס הן בעיקר נזלת או גודש באף. כאבי גרון, חום ושיעול הם תופעות נדירות ואף אם הן מתרחשות, הן חולפות במהרה.