מחקר אפידמיולוגי גדול שנערך בבריטניה במשך שבע שנים, מראה שאנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2, יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון שלהם לאירועים קרדיווסקולרים משמעותיים כגון שבץ ואי ספיקת לב בעונת השפעת, באמצעות נטילת חיסוני השפעת. דו"ח המחקר פורסם ביולי 2016 בכתב העת איגוד הרפואה הקנדי (CNAJ).
חוקרים מאימפריאלי קולג' בלונדון מצאו שחולי סוכרת מסוג 2 שחוסנו, נמצאו בסיכון נמוך בשיעור של שלושים אחוזים לאשפוז עקב שבץ, סיכון נמוך יותר ב-22% לאי ספיקת לב, וסיכון נמוך יותר ב-15% לחלות בדלקת ריאות או שפעת, לעומת משתתפי המחקר שלא חוסנו. בנוסף, החולים שחוסנו נמצאו בסיכון נמוך יותר של 25% למוות מכל סיבה שהיא במהלך עונת השפעת.
הסיבה לעריכת המחקר
צוות המחקר נקט במספר צעדים כדי למנוע תוצאות מטעות א העלולות להיגרם כתוצאה מהבדלים שהוחמצו בין המשתתפים המחוסנים ואלו שאינם מחוסנים. צעדים אלו כללו בדיקות לאירועים קרדיווסקולאריים בקיץ, כשתחלואת השפעת נמוכה והחיסון אינו צפוי להוות השפעה על שיעורים מוגברים של אירועי לב וכלי דם.
מחברי המחבר הבחינו שחולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת, במיוחד בקרב קשישים המגיבים באמצעות תגובה חיסונית לקויה לחיסונים נגד שפעת. לדבריהם, המחקרים המעטים שבדקו את יעילות החיסון נגד שפעת (VE) בחולי סוכרת הניבו תוצאות חד משמעיות, ולא קיימים מחקרים קודמים שהעריכו את השפעות חיסון השפעת על אירועים קרדיווסקולאריים בחולי סוכרת מסוג 2.
שימוש במאגר נתונים גדול
לצורך המחקר הרטרוספקטיבי, צוות המחקר השתמש במאגר הנתונים האלקטרוני הגדול של הפרקטיקה הקלינית באנגליה, המכיל רשומות טיפול ראשוניות. הם השיגו תמצית רשומות של חולי סוכרת מסוג 2 בקרב שלוש מאות משפחות המחוברות למאגרי טיפול שאינם ראשיים, כולל מערכות נתוני התמותה בבית החולים הלאומי.
מחברי המחקר בחנו את שיעורי המטופלים שאושפזו בבית החולים עקב אוטם שריר הלב (MI), שבץ, אי ספיקת לב ודלקת ריאות או שפעת, כמו גם את כל הסיבות למוות, במהלך שבע השנים משנת 2003 ועד שנת 2010. הנתונים לגבי זני חיסון ונגיף השפעת היו טובים בכל אותן שנים, פרט לשנים 2003-2004, והשנים 2009-2010, הזמן בו התרחשה מגיפת השפעת.
כדי להבטיח דיוק, צוות מומחה בסטטיסטיקות בדק את ההבדלים בין הקבוצות שחוסנו לבין הקבוצות שלא חוסנו, מבחינת מאפיינים רבים הכוללים גיל, מין, משך הסוכרת, מספר מצבים בריאותיים אחרים, עישון, שימוש בתרופות, לחץ דם, חיסון נגד שפעת בשנה הקודמת, והיבטים אחרים.
בנוסף, הם השתמשו בהערכות השפעות חיסונים נגד שפעת במהלך הקיץ, כאשר החיסון אינו אמור להשפיע על הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, להסדרת בלבול העשוי להשפיע על תופעות שנצפו במהלך עונת השפעת.
מקבלי חיסון מבוגרים
סך של 124,503 חולי סוכרת מסוג 2 נכללו במחקר התצפית במהלך שבע השנים. קבוצת משתתפי המחקר שלא קיבלה חיסון נגד שפעת עונתית כללה בין 63.1% ל-59.0% במהלך תקופה זו. מתוכם 5,142 מטופלים עברו אשפוזים בגין שבץ, 14,154 מטופלים חלו בדלקת ריאות או שפעת, 12,915 מטופלים משתתפים סבלו מאי ספיקת לב, ונרשמו 21,070 מקרי מוות.
החוקרים מצאו שבהשוואה לחולים שלא חוסנו, המטופלים שחוסנו היו בדרך כלל מבוגרים יותר, סבלו ממחלות רקע, ונטלו יותר תרופות, אך הם נמצאו עם רמות נמוכות של כולסטרול והמוגלובין.
עם הסיבוב הראשון של התאמות סטטיסטיות, תוך התחשבות בהבדלים הידועים בין שתי הקבוצות, קבוצת משתתפי המחקר שחוסנה הציגה סיכון נמוך באופן משמעותי לסבול מתוצאות מחלות במהלך עונת השפעת, כולל תמותה מכל הסיבות. לדוגמא, משתתפי המחקר שחוסנו נמצאו בסיכון של 22% נמוך יותר לסבול מאוטם לבבי חמור.
סט ראשון זה של תוצאות המחקר הראה גם את ההבדלים בין שתי קבוצות משתתפי המחקר, לסיכון למחלות במהלך הקיץ, כולל ירידה משמעותית בסיכון לתמותה מכל הסיבות, והפחתה ניכרת יותר בשיעורי אשפוז עקב דלקת ריאות או שפעת.