אבחון של דלקת גרון מתבצע לרוב על סמך תלונות החולה ובדיקה גופנית פשוטה ולרוב מתבצע גם משטח גרון. בחלק מהמקרים בהם קיים קושי באבחנה, מופנים החולים למרפאות מומחים אשר יסייעו באבחנת הגורם למחלה ויציעו דרכים טובות יותר לטיפול.
תסמינים קליניים ובדיקה גופנית
ברוב המקרים, ניתן להסתפק בתלונות החולה על כאבי גרון ובדיקה גופנית בסיסית על מנת לאבחן דלקת גרון. במהלך הבדיקה, הרופא ישלול מצבים שונים אשר יכולים להתבטא בתסמינים של כאבי גרון והפרעה לבליעה ויעריך את המצב הכללי, וברוב המקרים ניתן להסתפק בבדיקה קצרה וממוקדת.
במהלך הבדיקה, יביט הרופא על הגרון והשקדים ויחפש אחר אדמומיות ותפליטים. במידה והגרון אכן אדום ומופיעים על השקדים תפליטים, ניתן להניח שמדובר בדלקת גרון. הרופא יבדוק את הגרון באמצעות פנס, וברוב המקרים ייאלץ ללחוץ על הלשון באמצעות מקל אשר יאפשר לו לראות את השקדים.
מלבד בדיקת הגרון, כאשר מופיעים תסמינים של כאבי גרון רופאים רבים יבצעו בדיקות נוספות הכוללות:
- בדיקת אוזניים – במקרים רבים דלקת גרון יכולה להיות מלווה גם בדלקת אוזניים (מצב שכיח מאוד בילדים). ולכן, בהרבה מקרים הרופא יציץ גם באוזניים על מנת לשלול קיום דלקת.
- מישוש קשריות לימפה – קשריות לימפה מוגדלות באזור הלסת והצוואר מאששות את אבחנת דלקת גרון, ויסייעו בהגעה לאבחנה.
- הקשבה לריאות – קיימים מקרים בהם כאבי גרון הם תסמין ראשון של דלקת ריאות. מצב זה שכיח בעיקר באנשים צעירים וחזקים, ועל כן הרופא יאזין באמצעות סטטוסקופ לריאות על מנת לשלול דלקת ריאות. בנוסף, במקרים נדירים כאב הגרון מבטא דווקא נוכחות של גוף זר (בעיקר בילדים קטנים) ועל כן הקשבה לריאות מאפשרת לבדוק את כניסת האוויר ולשלול את נוכחות הגוף הזר.
משטח גרון
כמעט כל אדם מכיר את הפרוצדורה המעצבנת והבלתי נעימה הנקראת משטח גרון. מכיוון שחשוב מאוד להבחין בין דלקת גרון חיידקית לדלקת גרון נגיפית, במקרים רבים מבצעים פרוצדורה בה לוקחים באמצעות מטוש דגימה מהשקדים ומחלל הגרון.
דגימה זו, הנקראת משטח גרון נשלחת אל המעבדה בה בודקים האם מדובר בדלקת חיידקית או נגיפית. על פי תוצאות הבדיקה מחליטים על המשך הטיפול, והאם יש צורך באנטיביוטיקה. במידה וקיים חשש לדלקת גרון חיידקית, לאחר נטילת משטח הגרון מתחילים טיפול אנטיביוטי ולאחר שחוזרות התוצאות מחליטים אם להמשיכו או להפסיקו בהתאם לתוצאות הבדיקה.
בדיקות דם
קיימים מקרים בהם רופא המשפחה יפנה את המטופל לבדיקות דם, אשר יכולות לסייע לו להבין האם בכלל מדובר בדלקת גרון והאם היא חיידקית או נגיפית.
על פי תוצאות ספירת הדם ניתן להעריך האם קיימת דלקת, ואם כן האם היא נגיפית או חיידקית. ספירת הדם אינה רגישה מספיק לזיהומים בגרון ומספקת מידע רלוונטי לאבחנה רק לעתים רחוקות, ועל כן אינה מבוצעת בשגרה.
בדיקה נוספת אשר ניתן לבצע היא בדיקת ביוכימיה, אשר יכולה לספק מידע בנוגע לתפקודי הכבד אשר עלולים להיפגע כתוצאה מחשיפה לנגיפים מסוימים.
כמו כן, ניתן גם לבצע בדיקת CRP או שקיעת דם אשר יספקו מידע לגבי תהליכים דלקתיים בגוף. חשוב להדגיש שבדיקות הדם לא מתבצעות כחלק משגרת הבירור של כאבי גרון, ומבצעים אותן רק לעתים רחוקות וכאשר האבחנה אינה ברורה.
הפניה למומחים
דלקות גרון כרוניות יכולות להיות אתגר אבחנתי גדול, ומקרים כאלה יכולים להיות קשים מאוד לאבחנה ולטיפול. במידה ודלקת הגרון אינה חולפת בקלות, או שמופיעה כמות גדולה של דלקות גרון בפרק זמן קצר עולה החשד שקיימת בעיה גופנית אחרת אשר מתבטאת בכאבי גרון. לשם כך, רופא המשפחה יכול להפנות את המטופלים למספר סוגים של מומחים:
- מרפאת אלרגיה – במקרים מסוימים הסיבה לדלקת הגרון היא אלרגיה. חושדים במקרים כאלה במידה וקיים רקע של אסתמה או מחלה אלרגית אחרת, ובמידה ואל כאבי הגרון נלווית פריחה. דלקות גרון על רקע אלרגיה שכיחות בעיקר בילדים אך יכולות להופיע בכל גיל, וניתן לאבחן את האלרגיה על ידי מספר בדיקות פשוטות.
- מרפאת מחלות זיהומיות – במקרים בהם חושדים בזיהומים עמידים או בכשל חיסוני, מופנים המטופלים אל מרפאת מחלות זיהומיות אשר בה מתבצעות בדיקות מתקדמות יותר.
- רופא אף אוזן גרון – בניגוד לרופא המשפחה אשר בודק את הגרון בצורה שטחית יחסית, רופא אף אוזן גרון מבצע בדיקת גרון מקיפה יותר באמצעות מכשירים מיוחדים המאפשרים לו לזהות הפרעות שונות בצורה טובה יותר.
ראו גם:
רפואה סינית לדלקת גרון